אוף בנות חייבת לשתף ולפרוק. בעלי בתקופה ממש קשה בעבודה (תקופה של שנה חחח... ממש תקופה, אבל בסדר) ונכנס עכשיו לתקופת מבחנים אחרונה שלו לתואר... הוא בן אדם כזה שכל הזמן דוחה דברים שקשורים לבית, אין לו באמת זמן להתעסק בבית או בדברים שצריך שיהיו בבית, אז יוצא שהרבה נופל עליי. הוא יודע ורואה שקשה לי, אבל אני לא יושבת לו על הצוואר, מאוד סבלנית ומכילה... בקושי מדברת על זה שקשה לי גם. אומרת לעצמי לא נורא, תקופה. אבל זה לא באמת עובר. 😖 אם אני אבקש הוא כן ישתדל לעשות בשבילי...באמת יש לי בעל מדהים, אבל הוא כל כך עסוק שאני אפילו מתביישת לבקש ולהתלונן, הוא פשוט שבור מעומס אז עכשיו ליפול עליו? לא מפסיקה לחשוב על זה שיש לנו ילד בדרך והבית לא מאורגן, יש לנו בלי קשר לארגונים של החדר של התינוק להחליף מלא דברים בבית, לצבוע (בייחוד בגלל שיש לנו מקרה של רטיבויות בקירות בגלל הגשמים...באסה) ובגלל שזה נורא פיזי אני לא יכולה לעשות את זה לבד. אפילו קניות אני עושה לבד (כשלא יוצא להזמין אונליין), ממש נסחבת... לא רוצה להתלונן כדי שלא ירגיש רע כי גם ככה קשה לו. וזהו, פרקתי... אין לי אפילו עצה לבקש חחחח פשוט יש ימים שאני בוכה בשקט במקלחת כי אני מרגישה לבד ומפחדת מהיום שיהיה גם תינוק באמצע, כי אני באמת אקרוס. ושוב, יש לי בעל טוב ומתחשב באמת, הוא כל כך דואג לי... אבל בשביל הפרנסה אני בהחלט מרגישה שהוא מקריב המון ויותר מדי. הנה אפילו עכשיו הוא ענה שיחת טלפון של העבודה ביום חמישי ב11 בלילה🙈 מינימום הרמטכ"ל חחח