עכשיו כשהסוף מתקרב- כל הפחדים מציפים פחד מהלידה, על עצמי, עליו... אני מחכה להיות איתו לבד ורק ככה להכיר אותו אבל אני פוחדת שבהתחלה המשפחות יהיו סביבי בביהח/בברית/בבית ואני אהיה חסרת בטחון מולם, במיוחד מול אמא של בעלי, היא מקסימה אבל לפעמים דופקת משפטים לא במקום. ובכללי הרגשה של פחד מציפה אותי. בא לי רק להיות איתו בבית לבד ועם בעלי ושיעזבו אותנו בשקט.

איך מרגיש גיהוקים היי בנות, מישהי יכולה לתאר איך מרגישים גיהוקים של הפיצקלך? רוצה לנסות להבדיל בין גיהוק לבעיטה

סיור במחלקת יולדות איך אני קובעת סיור במחלקת יולדות? והאם אחרי הסיור אני יכולה במקום להרשם לשם?

נואשת, טמפרמנט עצבני פליז תגידו שיש עוד כמוה תקשיבו, אני נואשת, קודם אשאל ואז אסביר: 1) האם היא חרגיה ועליי לדאוג? 2) מה אני יכולה לעשות בפועל כדי להפחית את הצעקות? 3) איך להרגיע את עצמי? הבת שלי תכף בת 11 חודשים. מאז ומתמיד יש לה טמפרמנט ממש פעלתני ועצבני. אין לה טונוס שרירים גבוה, זה נדבק, אבל היא כזאת מאז שהיא קטנה. היא מתפתחת מהר "מדי" מבחינה מוטורית והיום היא פשוט מביעה את עצמה (גם שמחה וגם כעס) לרוב בצעקות חזקות ממש!!! היא מצד אחד חייכנית וחכמה וסקרנית וחברותית אבל מצד שני אני כבר לא מסוגלת לשאת את הצעקות שלה..כשהיא משחקת מילא, כי היא מגלה את הקול שלה וככה לומדים לווסתם את עצמם, אבל כשהיא כועסת ועצבנית וזה קורה מלאאא היא פשוט צורחת ברמה שזה מעורר בי תוקפנות בפנים!!! אני ממש צריכה להתאפק כדי לא לצעוק עליה בחזרה (וכבר קרה שלא התאפקתי!- ואז אני מחזקת את ההתנהגות שלה בלי לרצות!) אני אמורה לשמש דוגמה, משתדלת לדבר בנועם, לעזור לה לפרוק אנרגיה אבל לא מצליחה... אני מבינה שהיא עוד לא מדברת ולכן צועקת אבל זה לא בכי של תינוק, זה צעקות עזות...ולי כבר קשה איתן... אני לפעמים מאשימה את עצמי כי בחודשים הראשונים לחייה בעלי ואני עברנו משבר ורבנו המוןןן אז אולי זה השפיע עליה. לכן אנחנו ממש משתדלים כבר כמה חודשים לדבר יותר בנחת אבל זה לא עוזר אני רוצה לדעת אם יש עוד תינוקות כאלו או שאני "הרסתי את הילדה"... וגם איך להתמודד: אם אתן מענה מיידי לצורך שלה כל פעם שהיא צועקת היא מצד אחד תקבל את תחושת הכל יכול שתינוקות זקוקים אבל מצד שני זה יהווה חיזוק חיובי והיא תמשיך לצעוק..(וגם אולי זה כבר גיל של גבולות עדינים) ...אם אני מתעלמת כדי להיות אדישה לצעקות ולא לעשות מזה עניין אז אני מרגישה אמא רעה ולא ממלאה את הצרכים שלה... דוגמאות ביומיום: כשאני לא מאפשרת לה משחק מסוכן היא כועסת עם כל הגוף, ממש כמו גדולה משלבת ידיים כזה וצועקת חזק, נהיית אדומה. (לפחות נרגעת יחסית מהר) בזמן אוכל אם נתתי לה ביס ממשהו ורצתה משהו אחר שבצלחת היא צורחת ומתעצבנת. אם צריך להחליף לה חיתול והיא לא רוצה אותו דבר (וזה מלווה בבעיטות וסיבובים וניסיון לעמוד ולהקשות את הגב)... ולפעמים סתם ככה רוצה יחס וצועקת... פליז תעזרו לי להתמודד וגם להבין אם זה חריג או לא

הפיטמות הכהות מתי חוזרות לצבע שלהן ולגודל???

איזה התרגשותתת חיכיתי לתמונה הזאת כלכך! לא יכלתי להתאפק לשקיפות והלכתי היום לראות מה קורה עם התפוז הסיני שלי 😍 אני מאוהבתתתתת שבוע 10+3