אני אומנם לא גרה אצל חמתי אבל לפני שהקטנה שלי נולדה היינו ביחסים ממש טובים איך שהיא נולדה היא פשוט לא הפסיקה להתערב ולעשות מה שבא לה למרות שלא הייתי מסכימה לדברים מסויימים.. לאט לאט התחלתי להעיר ולא להתבייש, יכולה להגיד לך שעד היום קורה פה ושם שהיא עושה דברים בלי רשותי אבל אני פשוט משתדלת להעיר במקום או לבקש מבעלי וזהו זה מפסיק

במקרה שלך את איתה יום יום אז עדיף באמת לדבר איתה ולהסביר לה שאת זו שמחליטה ושתכבד אותך

הבעיה שכל פעם הייתי אומרת לה או לבעלי והוא היה מעיר לה ואז יום למוחרת הייתה מסבירה לי למה כן היא צודקת ופשוט התייאשתי להסביר לפעמים זה לחזור שוב ושוב על אותו דבר והיא עדיין מתערבת

תגידי לה שלא משנה אם היא צודקת, מדובר בילדה שלך! שלך!! לא שלה. זה ממש לא המקום שלה להתערב לא משנה מה הסיבה. תגידי לה תודה אבל לא תודה. את לא מעוניינת בדעות שלה. את חינוך הילדים שלה היא סיימה ואם יש לה בעיה שתחפור לבן שלה ושלא תציק לך