עד כמה בעלי יכול להיות עיוור ולא לראות אותי?!??! כל השבוע חוזר מאוד מאוחר אחרי 8 בערב ואפילו יותר.. אני כל הזמן בין העבודה לטיפול בילד שהיום בן חצי שנה .. בעלי עובד רוב ימי שישי ואני הכי מפרגנת לו בקטע של לנוח ולא לעזור עם הילד בטח שלא לקום בלילה.. אבל מה ביקשתי ?? שכשלא עובד שישי או בימים שבת קצת קצת יחס??! זה כזה קשה?? מבינה שכל השבוע אין לו חיים אבל גם לי. במקום זה קובע עם חברים .. ומילא היינו גרים בסביבה שכיף לי להיות בה . גרים ביחידה אצל חמתי וגם דודים שלו גרים פה שהם קמת לא בסדר לא מפסיקים לשגע טותי . לא כיף לי פה בכלל ועוד להשאיר אותי לגמרע לבד?! די לא יכולה יותר לא רוצה להיות פה ובטח שלא רוצה לחכות עוד שנה לפחות לחיסכון של הכסך בא לי ללכת מפה , בא לי שבעלי יתחיל לראות את הדיכאון שאני נכנסת אליו סתם פריקה ..