אני ממש מפורקת ולא יודעת מה לעשות.... אנסה לקצר.. הגדולה שלי בת השבע שבחינוך מיוחד נכנסה לבידוד ( ה4 במספרו) קיבלה את שה מאד קשה... והייתי איתה.. לבד. אחרי שבועיים קשה יומיים בלד אחרי הקטן שלי נכנס לבידוד בגלל גננת חיובי ואני שוב שומרת לבד ( יש לציין שיש לי 4 ילדים. ובעלי עובד...) באמצע הבידוד 2 ילדים נוספו בגלל הסגר וזאת בחינוך מיוחד חוזר מוקדם ב1... אני עוברת גהנום! ממש קשה לי החוצפה הדרישות.. הבכי שלהם בלי סוף כל היום לבשל... ונקינות הבית... בעלי מגיע או שאני בוכה או עצבנית כי עבר עליי יום קשה. והוא רוצה.. בינו לבינה... שבוע לא ההינו יחד אני בעצבות שלי שקשה לי כי אין לי שום עזרה מאף אחד... ויש עוד שבוע של סגר.. והוא לא מבין כמה זמן הוא עוד יחכה לקבל! כועס ועצבני... אני מסבירה לו שאני ממש עצובה והגוף שלי לא עובד... אני יודעת שאני אמורה לספק כי חובה אבל מה עם הנפש שלי שלא בנויה לחיבוק כל שהוא עכשיו? מה עושים...? בבקשה אשמח לשמוע את דעתכם..