דיי דיייי נימאס לי!!!!!!!!! אוףף. נכנסתי לשבוע 38 עד עכשיו ההריון עבר סבבה ואפילו נהניתי ממנו. בשבוע וחצי האחרונים רק מחכה ללדת. החג נסענו להורים שלי (לשבוע. עד סוף החג) לקחנו את התיק לבית חולים כי בראש שלנו זה יכול לקרות בכל יום (השבוע היו לי צירים סדירים שהתבלגנו. אחר כך ומידי פעם יש לי ציר שמזכיר תצמו) בקיצור פתאום בחג אני תופסת שיש מצב בעצם שזה קורה רק עוד שבועיים שלושה!!!! חטפתי דיכאון. לא מוכנה למצוא תצמי עוד שבוע עדיין ממתינה. וכולם מנסים להכין אותי שהכל יכול לקרות ושאני אתכונן גם לזה:triumph: בעלי עובד שלושה ימים החג ויום אחד נוסע להורים שלו בצפון, ככה שאני לבד עם עצמי וכשאני מתעצבנת על זה הוא אומר: מה יש לך? את בבית של ההורים שלך תמצאי מה לעשות! הוא לא מבין שאין לי כח לסחבת הזאת, להימרח כאן בבית ולחכות לגאולה (הוא או הילדה...) קשה לי לצאת להסתובב ולטייל כי כבר נהייתי כבדה. אז יום יומיים אני אפגוש חברות מהאזור אבל לא נראה לי שיותר אפחד לא מביןןןןן אוף! זה כל כך קשה צריכה לראות אותה כבר בחוץ, לדעת שאני אחרי זה. זהו. פרקתי. כבר עזר לי

רוצה לשמוע שאני לא היחידה מפחדת מהלידה ממש אבל ברמה שקשה לי לשמוח מרוב פחד שמשהו יקרה לי יש עוד מישי שמפחדת למות בלידה?

בוקר טוב, רציתי להתייעץ או לשמוע אולי משהי נתקלה בתופעה הזאת ? אז ככה, הילדה שלי בשנה וחודשיים, כל פעם שלא מקבלת מה שהיא רוצה עושה סצינות נוראיות. היא מתחילה בבכי הסטרי במשך שעה ויותר, מושכת שיער, ומתחילה להתנשף. לאחר שאני מביאה לה מה שהיא רוצה היא נרגעת מייד. עד עכשיו הייתי מרגיעה אותה בכל פעם אחרי 5 דקות, אבל אני לא בטוחה שזאת הדרך הנכונה. חשוב לציין שהיא מתפתחת בצורה רגילה בלי בעיות גדילה, התפתחות, שינה, אכילה, משחקים. הילדה עושה הכל אבל עקשנית ומקימה צעקות במשך שעות , לא יודעת מה לעשות. יש למשהי עצה טובה לאן לפנות? האם ההתנהגות מוכרת לכם כבר בגיל הזה? זה נשמע לכם נורמלי? זאת הילדה הראשונה שלי.

בנות נחשפתי לחולת מאומת שגרה איתי בבית. הבדיקת קורונה רק ביום שני אני ממש בלחץ כרגע בשבוע 28 חלילה אם אני מאומתת כמה זה משפיע?

אמהות שלא נשואות/חד הוריות.. עשיתן מסמך אפוטרופוס לילד.ה במצב שאם חס וחלילה קורה לכן משהו? תודה💜

לא בהיריון מה זה יכול להיות? הפרשה בתגובות