אם את קוראת את הפוסט כנראה שאת ערה ואם את ערה אז כנראה שאת בהיריון וקשה לך להירדם מהצרבות?לא מצליחה לישון עם הבטן?בחילות?מחשבות?כאבים? ואם כבר ילדת אז כנראה שהקטן משגע אותך כנראה שהוא בדיוק קם לאכול או שאת מחכה לשמוע כבר את הגרעפס של אחרי או שסתם מציק לו משו והוא עליך 9 חודשים של סערת רגשות מהפיפי הראשון שגילית שאת בהיריון מהבדיקה הראשונה שהלכת לרופא נשים ועד הרגע הזה בחדר לידה. 9 חודשים שעכשיו כיף לך אבל אחר כך עצוב לך ואת בוכה ואז את עצבנית ואז את צועקת על בעלך ושניה אחרי מחבקת אותו אבל אחר כך בא לך להקיא ואת לא מצליחה לדעת מה את רוצה מעצמך. 9 חודשים שאת שוכחת איפה שמת את המטען של הפלאפון ולמה נכנסת להתקלח עם חזייה??? הרגע הזה שאת מחכה לשמוע את הדופק ואז מחכה לשמוע בן או בת ? מכה הכי קטנה את פוחדת על התינוק בפנים. אבל שום 9 חודשים לא יכינו אותך לרגע הזה לרגע הזה שאת שומעת את הבכי הראשון שאת רואה את הדבר הקטן הזה שחי לך בבטן וסוף סוף את רואה מה גידלת את מבינה שזה שלך, שמפה אין לך לאן ללכת, שמעכשיו- את הכל בשביל הילד הזה. את מבטיחה לו את כל הטוב בעולם את לוחשת לו שתמיד תשמרי עליו את מסתכלת עליו ובא לך לבכות את אמא. לפני שנה יצאת לחגוג וחשבת רק על עצמך אבל השנה? את תצאי והוא תמיד יהיה בראש שלך את אמא. את העולם בשבילו מעכשיו. אני מאחלת לכל אישה בעולם לחוות את הרגעים האלה ♥️