סיפור הלידה שלי אומנם לקח לי זמן קצת להתאושש ולכתוב אבל היה לי חשוב לספר...הקבוצה פה תרמה לי הרבה והיה לי כיף להיכנס בכל יום ולקרוא שבוע 40+3 עולה לבית חולים עקב ניגוב דם בבוקר, מגיעה לבית חולים מחלקת ניתור בודקים הרופא אומר לי היום את חוזרת עם תינוק את לא חוזרת יותר הביתה, כולי מלאת התרגשות, מציע לי לעשות סטרפינג פתיחה 1 מסכימה לא כואב , ורושם במכתב בלון + פיטוצין אומר לי שיתפנה חדר לידה יכנסו אותי ביינתים עליי לעשות בדיקת קורונה, עובר כמה שעות איבדו לי את הבדיקה ואין חדרים פנויים, השעה כבר 3 אחר הצהריים שוב מאבדים לי את הבדיקה התחלתי לכעוס לא עוזר אין חדרים פנויים אין תשובה של הבדיקת קורונה - שעה 5 וחצי בערב אחרי שצעקתי שם הכניסו אותי לחדר לידה, בודקים שוב פתיחה לא התקדם בקושי 1.5 עושים לי בלון, מתחילים כאבים וצירים נוראיים, לקראת סוף הבלון המיילדת מציעה לי אפידורל אמרתי נחכה קצת הבלון יצא אחרי שעתיים וחצי , פתיחה 3 וחצי התקדם קצת מכניסה את המרדים לוקחת אפידורל , לא ידעתי שככה זה ישתק אותי את הרגליים מצד שני הכאבים של הצירים איומים, אין התקדמות מתחילים פיטוצין איך שמחברים אותי האטות בדופק עוצרים את הפיטוצין הרופאה אומרת לי נחכה חצי שעה אם לא יתקדם את הולכת לקיסרי , התחלתי לבכות שאני לא מוכנה קיסרי אמרה לי שהיא לא שואלת אותי הביאה לי את הטופס לחתום אני בשלי טוענת שאחרי כל מה שעברתי אני רוצה לידה טבעת היא טוענת שזה לא החלטה שלי זה לא לסכן את העובר, עובר זמן אמרה שתחזור אחרי חצי שעה 4 שעות הם היו בניתוחים ולידות לא הגיעו אליי, אחרי 4 שעות רואים מוניטור סטטי בלי עליות בלי ירידות בלי צירים מחליטים ניתוח, אני מתעקשת תבדקו פתיחה אני רוצה לדעת בכל זאת פתאום הפתעה פתיחה 8 התרגשות בחדר, 2 דקות אחכ שוב האטות בדופק 7 דקות של סיוט ביינתים אני רק נושמת נשימות עמוקות מבקשת לא ללכת לניתוח , הדופק מתייצב אומרים לי שיחזרו אליי עוד חצי שעה כל פעם היו עסוקים ומלאי עבודה פתיחה 9 פתיחה 10 5 בבוקר מתחיל שלב הלחיצות, שעתיים של סבל אל מול שנייה אחת ששוה הכל מסקנות: תקשיבו ללב שלכם במהלך הלידה אני הרגשתי שכבר יש האטות כי התישו אותי הרופאים היו עסוקים מאוד לאורך המשמרת והיה להם עומס מסכנים עובדים 26 שעות רחמים עליהם מה הם עוברים שם בסופו של דבר עבר בשלום יצא הנסיך...🥰😍🥰😍🥰