ההורות שלי ושל בעלי מאד שונה. יש לנו ילדה בת עוד מעט 3, הוא מאד עוטף אותה ועושה מה שהיא רוצה ומבקשת. אני יותר בעמדת המחנכת, אני מעמידה את הגבולות וזה לא תמיד נחמד להיות מול הילדה בעמדת ההורה הרע. אבל לא תמיד יש לי ברירה כשבעלי כל כך רכרוכי איתה... בקיצור עכשיו אנחנו בסגר ושנינו עובדים מהבית. להיום לא הצלחנו למצוא סידור בשבילה ויוצא ששנינו עובדים כשהיא איתנו. זוועה. הכנתי מראש סנדוויצ'ים, חתכתי לה פירות והכנתי משחקים וספרים. קמה ואמרה שהיא רעבה, בעלי הביא לה דגני בוקר עם חלב. אחרי איזה חצי שעה היא מבקשת מבעלי תפוח, נותן לה. רבע שעה נותן לה סנדוויץ' שלם! עכשיו היא ילדה קטנה מה נסגר? אני בקושי מסוגלת לשתות כוס קפה אחת בשעה שאחרי הקימה. הוא אומר לי מה את רוצה היא רצתה,אני אגיד לה לא על אוכל? היא השבוע התלוננה על כאבי בטן, אתה אבא שלה אתה יודע מה נכון לה וכן. אפשר להגיד לא על אוכל. אפשר להגיד לה עוד מעט נאכל עוד עכשיו סיימנו תפוח ולהציע לה איזשהו משחק או משהו שיעסיק אותה היא הרי לא באמת רעבה. זאת רק דוגמא למשהו שקרה עכשיו אבל זה כל הזמן חוזר על עצמו, הוא מוציא אותי רעה מולה אומר לי לידה איך את לא מבכימה? מה את מתעקשת וכאלה... הוא יוצא המלאך המושיע שלה ואני המכשפה שלא מסכימה כלום. זה ממש מתסכל. דיברתי איתו על זה הרבה אבל הוא כאילו חלש כזה מולה
זוגיותזוגיות
💬11 תגובות👍1 לייקים

תגובות (11)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 בינואר 2021 בשעה 08:14
בת כמה הילדה? תראי, בענייני אוכל זה מאוד בעייתי. ילד לא אוכל אוכל ממשי אם הוא לא רעב. אם זה היה חטיפים או ממתקים הייתי דואגת, אבל היא אכלה אוכל - תפוח, סנדוויץ, דגני בוקר - סך הכל אוכל מזין. אז כנראה שהייתה רעבה. את לא יכולה להשוות את עצמך לילדה קטנה, היא צריכה אחוז גבוה יותר של קלוריות על כל ק"ג 1 ממשקלה לעומתך, עם השנים אנחנו צריכים פחות. זה השיא של הגדילה שלהם, ולכן הגיוני שהם יצטרכו לאכול הרבה גם אם זה נראה לנו מוזר שמישהו יכול לאכול ככה בשעות כאלה בבוקר, אבל ככה הטבע עובד. אני כותבת את כל זה כדיאטנית קלינית ולא כסתם אישה שמביעה דעה כמובן, ובכל זאת הייתי מציעה אם זה נורא חשוב לך לפנות לדיאטנית קלינית ולברר את העניין עד הסוף. להבין איך כדאי להתנהל בעניין הארוחות. אני לגמרי יכולה להבין שאת מעוניינת להרגיל אותה לסדר יום, לתכנון, ולעוד הרבה דברים וזה לגמרי לגיטימי! וכמובן שבעלך צריך לתמוך בך ואת בו ותצטרכו לבחור גישה שתנהגו בה יחד. וזה רלוונטי כמובן לכל נושא ולא רק לאוכל, כי ילד צריך לקבל קו ברור ואחיד משני הוריו או שילך לאיבוד. תשבי עם בעלך ותסבירי לו את החשיבות של העניין, ותתפשרו על הדברים. כל אחד יצטרך מן הסתם לוותר מדי פעם, אבל בסופו של דבר העיקרון החשוב ביותר הוא שהילדה לא תראה את ההבדלים וההתלבטויות ביניכם אלא את ההחלטה הסופית והברורה. בהצלחה ❤
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 בינואר 2021 בשעה 08:15
ממש מזדהה איתך, ההבדל הוא שאני ה "טובה" ובעלי ה"רע", מאוד קשה לי להגיד לבן שלי לא, מה שמאוד חשוב זה שתהיו מתואמים ביניכם, אם בעלי אומר לא, אני לא אשבור את המילה שלו מול הילד, הם מאוד חכמים ובודקים גבולות בגיל הזה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 בינואר 2021 בשעה 08:33
נשמע שאתם צריכים ללכת להדרכה הורית כדי להבין איך אתם עושים את זה יחד מול הילדה. כמו שקרן אמרה... הכי חשוב בהורות זה לא לשבור את המילה אחד של השני! אם הוא שובר לך את המילה זה גרוע מאוד. אולי שווה לדבר עם איש מקצוע יחד לעלות את הבעיות ושיתן לכם כלים איך לעשות את זה נכון. גם בגלל שככול שהוא יותר מתירני את צריכה להיות יותר קשה בשביל האיזון.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 בינואר 2021 בשעה 08:44
אני כמו קרן.. נראלי שבכל בית יש משחק תפקידים כזה וצריך למצוא את האמצע.. לגבי האוכל אני אגיד מה שאוצי חינכו וגם את בעלי למרות הנוקשות שלו, באוכל לא אומרים לא אף פעם. הילד מרגיש את הקיבה שלו ולא אנחנו.. יש ימים שאני קמה ולא יכולה לשתות נס קפה, ויש ימים שאני קמה ויכולה לאכול חצי בית. זה אוכל, זה לא חטיפים. זה בסדר גמור ואלף לבריאות.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך