אז ככה חודש 6 היתה תקרית עם בנזוגי זלא יכלתי לשתוק קילל שתה הרים קול עבר כל הגבולות האפשריים הזמנתי לו משטרה הסתכסכנו החלטתי שאני לבד ויהיה טוב... עברו חודשיים בלי שהתקשרתי או הוא עבדתי במה שיש לפרנסתי לא התפנקתי בכיתי בלילות לבד ביום היתי לביאה. חודש 8 יצרנו קשר רק בשבל הילד.הבנתי שההורים שלו כועסים עליי יותר נכון אמא שלו השטן שכאילו לא יודעת שהבן שלה יותר חרה ממנה( סליחה על המילה זה בלשון המעטה) הוא לא דאג לשום בדיקה שלי לא באמת אכפת לו ממני הוא מחכה ללידה ושמח שיהיה לו ילד. לא אכפת לו איך אני משלמת מה קניתי לילד הכל לבדי!!!! לא השתתף ולא כלום .אמא שלו כזואת זבל . והוא גם חרה .עכשיו אני בחודש 9 היום תודה לאל. אני בחורה אופטימית ושמחה עם מה שיש לי. הרבה מחשבות של מה יהיה כשאלד.קודם ההורים שלו יקח לי המון זמן לסלוח להם על ששיתפו פעולה עם התנהגות של הילד שלהם התנהגות פיראטית אני קורת לזה! והוא אני לא יודעת איזה עונש מגיע לו. חשבתי על לא להזמין אף אחד לברית! בבקשה תגידו לי איך להתנהל אני בחורה סלחנית אבל נשבעת שלא מגיע להם תודה שקראתן עד פה!