לחוצה... הילד שלי בן 1.6 שנה, הוא מרגיש טוב, שום דבר לא כואב לו ולא מפריע לו , לא רעב, שירותים הכל בסדר. דואגים לו מאוד ואוהבים אותו, מנשקים אותו מחבקים אותו, הוא מקבל 24/7 חום ואהבה. אבל משום מה הוא צועק הרבה סתם, רב איתנו, נושך אם לא מתאים לו משהו, יכול להרים יד לצעוק עלינו ממש מרגישים מניפולציה באוויר, לא נותנים לזה יד. הוא עושה בערך מה שהוא רוצה, אנחנו לא מגבילים אותו כמעט בכלל... הרבה פעמים מתוסכלים, כי הילד בריא והכל בסדר. אני לא יודעת מה לעשות עם זה, כי כשהוא רוצה משהו ולא מביאים לו את זה כי זה מסוכן, הוא ממש צועק עלינו.
אמהותאמהות
💬5 תגובות👍1 לייקים

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בינואר 2021 בשעה 09:49
הילד בן שנה וחצי, יכול לצעוק. אין קשר למצב התחושתי להתנהגות שלו. אם לא תתחילו להציב גבולות מעכשיו ולומר לו ״לא״ הוא יגדל כזה וזה יהיה חמור יותר.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בינואר 2021 בשעה 09:51
חייבים לתת גבולות, ואם יצעק? מה הבעיה? את צריכה לדבר עם בעלך ולהבין איפה הקווים שלכם ועל מה את לא מוותרים, ומה פחות אכפת לכם.. יד חופשית בגיל כזה מבלבלת את הילד ויכולה ליצור סטרס.. ואם יש משהוא מסוכן, לא רק שלו נותנים, מסבירים למה ואם לא, אז פשוט בתקיפות אומרים לא..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בינואר 2021 בשעה 09:59
עוד הערה, כשלא נותנים גבולות לילד מגיל צעיר, מונעים ממנו כלים להתמודדות עם נורמות חברתיות. ובכך בעצם יוצרים קושי חברתי מובהק..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בינואר 2021 בשעה 10:31
זה מאוד בריא פסיכולוגית לילד לדעת שיש גבולות ושהם קבועים. ילד רוצה ומחפש מסגרת של חוקים סביבו כדי להבין איך להתנהל בעולם. כאשר הכל מותר ולפעמים לא מרשים אבל אם יצעק יתנו לו הוא נמצא במצב מתוסכל שהוא לא רואה אחידות ומשהו מסודר סביבו ולכן תמיד ינסה לפעול בדרך שמצליחה לו- לצעוק. זה גיל של הרבה תסכול ולא יקרה כלום אם הוא יצעק. תתחילי להציב גבולות קבועים על דברים שהם מהותיים. דברים מסוכנים זה גבול קבוע שהוא ילמד אותו אם תשמרו על אחידות. הבן שלי בן שנה וחודש ויודע יפה מאוד שלא נוגעים בשקעים (למרות שהם סגורים) ושזה אסור והוא מבטא את זה מראה עם האצבע על השקע ועושה קול של זזזזז ופרצוף של כאב.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

פוסט פריקה על הבעל, אשמח לעזרה** היי בנות, אני 5 שנים עם בעלי מתוכם שנה נשואים ויש לנו ילדה קטנה בת 3 חודשים... אני שומרת שבת ומסורת וכו׳ שומרים נידה והכל. בעלי גם שומר מסורת ושהכרנו הוא לא שמר שבת שנתיים במהלך הצבא, שהכיר אותי חזר לשמור בזכותי ומאז הוא מתחזק כל יום מתפלל 3 תפילות ביום וכו׳. אני מברכת על זה והכל טוב ויפה, אבל לאחרונה הוא מתחיל יותר מדיי באמירות של ״הילדה תהיה בגן חרדי״ וכל מיני כאלה. זה רחוק שנות אור ממה שאני. אני לא חרדית ולא מגדירה את עצמי כזו, אני שומרת שבת ומצוות מאמינה בבורא עולם מתפללת מדליקה נרות בקיצר מסורתית, אבל ממש ממש לא בקטע של לשים את הילדה שלי בגן חרדי. גן אשים אותה בממלכתי דתי כי חשובים לי הערכים אבל אני בטח לא אשים אותה בגן שהוא רחוק שנות אור ממה שיש בבית, לא אבלבל את הילדה. לא משנה קיצור עוד בנושא הדת הוא רוצה לטוס לאומן ראש השנה ואני לא רוצה כמובן.. הוא אומר לי חשוב לי ללכת להתפלל עליך ועל הילדה ולהודות (כי הייתה לי לידה קשה) ואני אמרתי לו שאני רוצה שהוא ישאר איתנו, חג ראשון עם הילדה.. אז הוא לא הגיב על זה אבל כאילו שהוא מחזיק את הילדה הוא אומר לה ״אבא יטוס בראש השנה לברך אותך״ או כל מיני כאלה כדי לעצבן אותי. לא משנה, עוברת לנושא הבא... הוא היה איתי בחופש שילדתי וחזר לעבודה. מהרגע שחזר לעבודה, הוא חוזר גמור לבית. ואני עם הילדה, גמורה לא פחות. הוא מגיע לבית מתוקתק!!!!! הכל נקי, מסודר, אוכל חם על הגז, כביסות מתוקתקות כבר בארון, אפילו לקלח את הילדה אני מספיקה כבר לקלח אותה לפניי שהוא מגיע כדי שלא יהיה במה להתעסק. והוא? מגיע מהעבודה, נכנס לישון שעתיים, מתעורר שותה קפה קורא תהילים, הולך לבית כנסת להתפלל, משם הולך לטבול במקווה, מגיע לבית נשאר ער שעה וחצי בערך קצת משחק עם הילדה מאכיל אותה אם זה השעה של האוכל ואחר כך נכנס שוב לישון. ככה זה השגרה שלנו. לפעמים אומרת לו בוא נראה האח הגדול ביחד, אומר לי לא אני לא רוצה לראות (מבחינת הדת). אני מתקלחת מתי שהוא מגיע מהעבודה כדי שאם הקטנה תבכה הוא יגש אליה והוא תמיד אומר לי ״כנסי להתקלח לפני שאני יוצא להתפלל״ סליחה???? למה בזמן מקלחת שלי שזה הזמן שלי עם עצמי אחרי שאני מתמרנת עם הילדה ועם הבית אני צריכה לעשות מהר מהר כי אתה צריך לצאת? אתמול הוא הגיע מהעבודה, ואמר לי ״למה הפעלת מכונה אין מספיק בגדים במכונה חבל סתם להפעיל״ כבר התחלתי להתעצבן אמרתי לו ״אם יש לך תלונות מעכשיו אתה אחראי על הכביסות ועל הכל ואם לא אני אז הבגדים שלך היו שוכבים בסל כביסה כבר חודשים!!״ והשארתי את המכונה בתוך הכביסה אחרי שסיימה אמרתי לא מעניין אותי שהוא ילמד לתלות אותה. תלה אותה בסוף בלילה. ** מציינת שהייתי בהיריון הוא היה עושה את מטלות הבית ומאז שילדתי הוא לא נוגע בכלום!!!! לא רק שלא נוגע, הוא מחזיר דברים לא למקום ואני יכולה פשוט להשתגע אני חולת סדר וניקיון ומעצבן אותי כל היום לרדוף אחריו ואני כללללל הזמן מעירה לו על זה. אני מתמרנת עושה הכל הכל הכל בבית לבד תוך כדי הטיפול בילדה. אני באמת מרגישה כמו אם חד הורית! באמת!!! כאילו על מה אני צריכה אותך??? אני עושה הכללללללל בכוחות עצמי! הכלללל מהכל!!! אז למה לי להישאר ככה?? אני לא חושבת על להתגרש כי הוא באמת אדם טוב ובעל ואבא מדהים, כן אדבר איתו על הדברים כאלה אבל כאילו מה זה אני שמרגישה ככה וזה לא בסדר? אני סתם מחפשת אותו או שזה שפוי להרגיש ככה?
הריון ולידההריון ולידה
💬16 תגובות👍1 לייקים