האכלה בלילה הבת שלי בת שבעה חודשים..אני מאכילה אותה ארוחה אחרונה בין השעות 20:00-21:30 שמה לה 240 בבקבוב ותוספת דייסת וניל והיא קמה לי ב 4 בבוקר שוב רעבה. זה תקין בגיל הזה לא לישון רצוף עד הבוקר ולבקש אוכל.

מחר נכנסת לחודש שישי מי איתי ?

נקודת למחשבה אני שמה לב שרק לנו החמות עושות את המוות. אני עוד לא שמעתי-תאירו את עיניי אולי אני תמימה- שהאימהות של הבנות זוג עושות בעיות. אני גם ממש לא מבינה את זה, הרבה יותר קשה לאימא לתת את הבת שלה לגבר אחר, מאשר לתת לגבר לצאת מהבית. אימא שלי אף פעם לא בטעות אפילו התנהגה לבעלי לא בסדר, אם היא תרצה להעיר לו היא תגיד לי- וגם בעדינות כדי לא לפגוע בי בין היתר. היא לא תתקשר אליו כי היא אומרת שזה לא תפקידה, אם הוא יחליט שהוא רוצה לדבר היא תשמח אבל היא לא רוצה להיות מציקה ובכלל היא קוראת לו הבן השלישי שלה. למה זה לא יכול להיות הפוך? מה הבעיה עם החמות שהן שונאות את הכלות שלהן?

פורקת ממש ממש רע לי אני אחרי לידה ועוד בסוף ההריון בכיתי המון בלי סיבה וחשבתי כשאלד זה יעבור אבל זה לא עובר לי אני מוצאת את עצמי בוכה רוב הזמן מכל מיני סיבות ואני לא מפסיקה לחשוב התינוקת רק עשתה לי טוב ולא בא לי להיות במצב רוח רע שהיא לא תרגיש אבל אני לא שולטת בזה הייתה לי לידה קצת קשה ואיך שאני משחזרת ביחד עם כל הדברים זה פשוט משתלט עליי ואני מחביאה את הדמעות לא רוצה שאף אחד יראה כי אין לי הסבר למה אני ככה ועוד בלילות יותר קשה כי אני מניקה והתינוקת קצת מקשה עליי אני ערה כל הלילה בלי מנוחה וזה פשוט שובר אותי אני גם לא רואה את ההורים אני לא עובדת ובעלי מפרנס יחיד והרבה ריבים היו לנו על ביטוח שהיה אמור לעשות כדי שאוכל לנסוע להורים לפחות אבל הוא מובטל בגלל המצב ועד עכשיו לא עשה ביטוח אני עשיתי חובה וקניתי אוטו מכסף שלי והוא לא השתתף ומחזיק את המפתחות אצלו לא נותן לי מפחד שאנהג שיקרה ליי משהו כי לא נהגתי תקופה ארוכה למרות שאני בטוחה בנהיגה שלי וזה מתסכל אותי שהוא תקופה הבטיח שיעשה ביטוח שאוכל לנהוג ועכשיו ילדתי ואני צריכה להתחנן שמישהו יסיע אותי כי אני עם תינוקת לבעלי אין רישיון וכל המחשבות האלה פשוט שוברות אותי סופית ...

פוסט פריקה, יש לי מסיבת בריכה שבוע הבא ואני בשיא ההתרגשות מגיעה הביתה ונחושה בדעתי למדוד את כל בגדי הים של שנה שעברה (הרי כל שנה אין בכלל ספק שאני תמיד אותה מידה ) אז אני מסתגרת לי בחדר הארונות בעלי בחוץ עם הילד (בן חודשיים וקצת) שכחתי לציין שאני אחרי לידה אובייסלי.. בכל אופן מתחילה בהתרגשות עם בגד ים מס 1 ואז נפלה לי הלסת לתחתונים הבגד יםםם לא עולההה ועוד שנייה נקרע וואטטט דההה🤬 גם בגד ים 2 ו3 וכך הלאה , יצאתי מחדר הארונות עם דמעות בעיניים וכמובן איך לא כועסת על בעלי שוב בלי שעשה כלום ושום דבר אה וגם מיותר לציין שביטלתי את סל הקניות בשיין כן כן חברות אני ממש בהלם מאיך שאני נראת אחרי חודשיים פלוס נפל לי האסימון שילדתי .

היי נשים מניקות האם מישהי התמודדה עם עודף חלב? כיצד מסעיים לתינוק לינוק ככה?