גם לכן.. התגלה מעיין דמעות חדש מאז שהפכתן להיות אמהות? כל דבר שקשור לבת שלי יכול להציף אותי בדמעות תוך שניה. רק המחשבה עליה ועל כמה אני אוהבת אותה מעלה לי דמעות. ואני לא טיפוס כזה בכיין.. אבל שמדובר בה אני לא שולטת בדמעות (לא של עצב! של שמחה.. התרגשות.. אהבה..) כמה אושר היא הביאה לי לחיים! אין שום דבר בחיים האלו שמשתווה לאוצר הקטן הזה שעכשיו ישן לידי ואני מתאפקת לא להעיר ולמלא בנשיקות וחיבוקים!

הצילו!!! בן 3 חודשים, לא מסכים שאף אחד ירדים אותו חוץ ממני! בעלי ניסה עכשיו שוב והילד פשוט צרח חצי שעה. בזמן האחרון גם לא מסכעם לקבל בקבוק ( קיבל בערך פעם ב3 שבועות בקבוק שאוב) מה עושים? איך יוצאים מהבית? מחר לדוגמא יש לי אימון פעם ראשונה אחרי הלידה, אני ממש צריכה את זה לנפש שלי לא רק לגוף, שעה של שקט במהלך השבוע..אבל אם בשעה הסאת הוא יהייה רעב או עייף?! ממש אבודהה

איזה שבוע? הסתבכתי עם עניין השבועות, לפי הווסת האחרונה הייתי צריכה להיות שבוע 8+2, אחרי ביקור רופא נקבע שאני שבוע 7+5 והיום באולטרסאונד נראה כי אני בשבוע 7+1 לפי מה לספור? הטכנאית שאלה אותי איזה שבוע לשים? עכשיו זה גם מבלבל לגבי השקיפות עורפית מתי לקבוע

בטא בטא הייתה לפני שבוע 123 והיום 3232 הרופא ביקש אחרי שבוע קצב הכפלה תקין ?

בנות הכנתי לביבה זה נראה מוכן?

לפעמים אני שונאת את התינוק. מפריע לי לחיות. נמאס לשמוע את הבכי מחריש אוזנים הזה.