אוכל מותר לאכול סרדינים ?

הי בנות אם אני רוצה להוציא שמירת היריון אז במהלך ה30 יום ששוהים בבית האם קיימת החיבה לנצל את ימי המחלה הצבורים לרשותי???

אני 3 שבועות אחרי לידה מרגחשה שאני רוצה לעזוב הכל וללכת, לא טוב לי, לא כיף לי, אני מתחרטת שהבאנו עוד ילד בהפרש כזה קטן מרגישה שאני לא מסוגלת לעמוד בזה נפשית יותר כל הזמן בוכה ובעלי לא מבין אותי, אני עם 2 ילדים בבית בהרדמות ומקלחות כל יום לבד כי הוא עובד ואין לי עזרה אני מותשת אין לי משפחה אין לי עבןדה , עם בעלי גם זוגיות אין מרגישה שאין טעם לכלום כבר

חודש תשיעי תכף וכל כך קשה לי נפשית הלוואי שבעלי היה מבין ומעריך אני רק שומעת כל הזמן כמה אני מוזנחת ושכל היום אני משגעת אותו בטלפון אני מתמודדת המון לבד הרבה קשיים ואתן יודעות כמה קשה חודש תשיעי ובכלל היריון אני מסתכלת על עצמי ורואה מישהי אחרת פצעים נפוחה אבל אני מודה לאל על כל דבר ודבר. מה שקשה זה לשמוע ביקורות מהבן זוג מקווה שיהיה טוב

אני כותבת את הפוסט באמת ממקום של לדעת. אין בי שום שפיטה או האשמה. רק להבין. כשאישה נכנסת להריון לא מתוכנן ורוצה להפיל. זה בגלל שהיא לא רוצה שהילד ידפוק לה את החיים? אני מבינה את זה. זה באמת לא קל. אבל אולי חשבתן כן להמשיך עם ההריון ואחרי הלידה למסור את הילד לאימוץ? קראתי שהיום זוגות שרוצים ילדים כי הם לא יכולים להביא ואין תינוקות. רק ילדים מעל גיל שנתיים שהוציאו אותם בכוח מהמשפחה שלהם. וחשבתי על זה. מה אם נשים שיכנסו להריון בטעות יחליטו להמשיך את ההריון ואז למסור אותו לאימוץ? ככה נשים שלא רוצות לעשת הפלה ולא מוכנות או יכולות לגדל את הילד יוכלו לעשות מעשה טוב ובלי כל כך הרבה נקיפות מצפון כמו הפלה (מי שאין לה נקיפות מצפון זה גם בסדר) וככה אנשים שלא יכולים להביא ילדים בדרך טבעית יוכלו לגדל באהבה את הילד שלכן

מה אומרות על השם זוהר לבת? ממש יפה בעיניי אבל גיסתי אמרה לי שהוא לא עכשווי מספיק… והתחלתי קצת לחשוש.