יקירה, קודם כל שולחת לך חיבוק! שאת מדברת איתו מה הוא אומר? ניסית לחלק מטלות בבית? אז למה את שמה לו בתיק? מספיק שזה נקי בארון, שישים לבד בתיק. יש דברים שאת מרגילה אותו. תנסי לפעמים לא לבשל(כי נקיון הבנתי לא מזיז לו) כאילו ממש תגידי שאת לא מרגישה טוב, תשכיבי במיטה לנוח, ותבקשי ממנו שיכין משהו בשבילך. בעלי גם ילד של אמא והיה מאוד מאוד מפונק. לא הרים צלחת אחרי שקם מארוחה, אוכל נפל על הרצפה לא הזיז לו. כפית אחרי הכנת קפה היה שם על השיש ולא בכיור ובטח לא היה שוטף. אז המון המון סבלנות המון דיבורים ובקשות וכן דוגמאות. הייתי גם אומרת שאין משרתים בבית. עשרות פעמים בקשתי לשים כפית בכיור שזה 3 סנטימטרים מאיפה שהוא שם על השיש. אמרתי קשה לי תקנה לי שואב רובוטי, קשה לי תקנה מדיח כלים וכו'... ושלא היה באלי או לא הרגשתי טוב הייתי נחה. ואומרת אני צריכה לנוח אני לא יכולה היום לבשל. אז נכון בעלי לא מכבס לא מבשל ולא מנקה אבל!!! הוא כן קנה לי כל העזרים שביקשתי וכן מקבל כבר ברגיל שלא כל יום יש ארוחה חמה. ומנסה לשמור על הנקיון כללי וכו'. זה לקח זמן אבל! לא כמה חודשים ולא חצי שנה. תעמדי על שלך. אני מבינה אותו אין מה לעשות ככה לימדו אותו בבית, אמא שלו הייתה משרתת וכל האחים שלט לא הזיזו אצבע. לכן גם בשבילו זה מעבור לא פשוט. לאט לאט. ואת תקשיבי, אל תעשי בכוח.

אני מצטערת לשמוע....האמת שאני ממש ההפך מזה. בעלי גם סוג של ילד אבל ידעתי עם מי התחתנתי ואני נהינת לבשל לו ולנקות אחריו אני לא רואה את זה כמשרתת כי הוא בן אדם שאני אוהבת אז אני אוהבת גם לעשות בשבילו. עכשיו השאלה שלי אם ידעת את זה לפני שהתחתנת ? אם גרתם ביחד?

לא גרנו ביחד , אבל תמיד הבטיח ההפך ממה שהוא עכשיו

אם הוא הבטיח זה משהו אחר...זה לא בסדר אבל תנסי ליישר את ההדורים בינכם ואל תוותרי. רק האישה יכולה להביא שלום בית