סיפור הלידה שלי.. אז ככה: לידה שלישית אחרי 4 וחצי שנים ,כולי מלאת חששות ופחדים מאיל אעבור את הלידה הזו המשוער היה 10.3 , ב6.3 אחרי שמספר ימים הייתי עם צירים לא סדירים כואבים החלטתי לנסוע למיון להיבדק כי הכאבים הרגישו בלתי נסבלים,הגעתי למוניטור עם צירים סדירים ויפים פתיחה סמ וחצי ומחיקה 80 , הרופא אמר שנחכה יומיים עד יום ראשון למשוער ואז נעשה זירוז עם סטריפינג אם לא יתחיל לבד, ככה העברתי 2 לילות של צירים כואבים שהמשיכו להיות סדירים אבל לא הצטופפו ולא התגברו, היה קשה ,ב9.3 ב11 בערב אימא שלי נסעה הביתה ואני אמרתי אתקלח ואעלה לישון , סידרתי וניקיתח את הבית והפעלתי דוד ב12 בלילה התחלתי להרגיש שהכאב נהיה כואב וחד יותר וצפוף יותר, כל שנייה הלכתי לפיפי הרגשתי לחץ בבטן תחתונה וכאב חד , התחלתי לתזמן והם אכן היו נראים רציניים מאד , בכל ציר התנועעתי התהלכתי בבית ובעלי במשמרת לילה , ב1 בלילה באחד מהפיפי שהלכתי לפיפי תוך כדי הצירים יצא הפקק הרירי! לראשונה בחיי ראיתי אותו בדיוק כפי שמתואר : הפרשה דמית חומה עם ריר, לאחר מכן כל פיפי היה מלווה עם ההפרשה שנהייתה כבר דמית יותר, והצירים נהיו חדים וארוכים יותר , ב1 וחצי התקשרתי לבעלי שיגיע כי נראה לי שאנחנו יולדים , משכתי עד 2 בלילה כשהגיע , נכנסת למקלחת והמים קפואים ,המתג של הדוד נשרף , אז שטפתי את עצמי וחפפתי את השיער התאפרתי קצת התגלחתי חח בקיצור כאילו יוצאת לדייט , בעלי הגיע השארנו את הקטנים לישון בבית ונסענו למיון , בשעה 2 וחצי בבדיקה במיון יולדות: פתיחה 5 ראש ממש למטה ב0 והצירים נעלמו! אין צירים במוניטור! רק כואב מידי פעם , הערכת משקל 3300 עולים לחדר לידה מיילדת מקסימה ורגועה מקבלת אותי שוב מרגישה שיוצא לי פיפי והכאב חד ואין צירים רציניים במוניטור ואני מבקשת כדור להתנועע עליו, מביאים לי אני יושבת על הפיזיו וקופצת תוך כדי כאב ומרגישה כל הזמן פיפי עושה פיפי והכאב מתגבר , לפתע האטות בדופק והמיילדת בודקת פתיחה 7 ומשם זהו זה נתקע , מישהי בחדר לידה קרוב לא מפסיקה לצרוח ולהלחיץ אותי אני גם ככה חוששת ופוחדת מהלידה הכאבים כואבים הזמן לא עובר נראה כמו נצח אני צורחת כועסת שכואב לי והמיילדת דורשת שלא אקום מהמיטה כי לא נראה טוב הדופק של העובר ומציעה לפקוע מים אומרת שזה ייקדם אבל אני מפחדת פחד מוות מהצירים שלא יהיו כואבים יותר איך שהיא יוצאת מהחדר אני בורחת מהמיטה ומקפצת בחדר מכאב , היא חוזרת שוב בגלל האטות בדופק רואה אותי על הכדור ומתעצבנת עליי מציעה אפידורל אני מסכימה היא מחברת לי נוזלים ומביאה לי טפסים לחתום אני צורחת עליה שוב שכואב לי שזה בלתי נסבל היא אומרת לי שאני אמתין תכף היא תקרא למרדים אבל בינתיים מגבירה את הנוזלים כי לא אוכל לקבל את האפידורל כל עוד לא הסתיימה השקית , בודקת פתיחה הפתיחה די אותו הדבר אומרת שנפער לכ8 סמ אבל אין הרבה התקדמות ומציעה שוב לפקוע מים ופתאום מרגישה שמטפטף פיפי !!

חולה אני כל כך מתאמצת להתלבש טוב כשהולכת לעבודה או לסידורים 2 מכנסיים 3 חולצית ובסוף אני עם כאבי גרון וכאבי ראש , אני בקושי מסוגל לאכול או לשתות מתאמצת רק בגלל ההריון לאכול ולשתות... רציתי לשאול הרופא אמר בזמנו שמותר אופטלגין מה אומרות? (שבוע 12+2)

יש פה מישהי שמרגישה צורך להקיא מתוך שינה? ברמה שממש היא קמה להקיא

האם מותר גבינה בולגרית שקניתי מהסופר במעדנייה ? קוראת כל מיני דעות לפה ולפה…

מישהי יכולה להמליץ?

מותר לאכול נקניק סלמי שלא עבר חימום? או שזה מהמזונות שעדיף להימנע?