פוסט פריקה נמאס לי מחמתי ומהמשפחה של בעלי באמת מתחילת ההריון ביקשתי לא לספר לאף אחד לא כיבדו אותי כל שניה אמרו נו ומתי את רוצה לספר אחרי שתלדי? הייתי עוד בחודש שלישי רביעי ואז ביקשתי לא לספר על המין גם אם ישאלו שיגידו שפשוט אנחנו כזוג לא מגלים אבל בכל פעם ששואלים חמתי פשוט מספרת וצוחקת תוך כדי כאילו לא משנה שאני ביקשתי זה לא חשוב מיותר לציין שהיא לא יודעת לשקר לא נעים לה כי כשהיא רוצה היא יודעת לשקר יפה מאוד בשביל הבת שלה יודעת לשקר לכולם גם לבעלה זה פשוט מעצבן בא לי כבר שנעבור דירה ונהיה רחוקים מהם גם כל דבר שיש לה לעשות בבית היא מבקשת ממני גם כשהבת שלה בבית ואין לה בכלל מה לעשות חוץ מלימודים שכל היום נתקעת בחדר כדי לא לעבוד כשאני יושבת בחדר זה לא בסדר למה אני לא יושבת איתם, קשה לי להיות איתם מדברים על דברים שלא מעניינים אותי או שמתחילה לדבר איתי על נקיונות ולהגיד לי כל פעם מה לעשות אין לי כבר כוח אני גם כל יום מכינה אוכל לבעלי גם לעבודה וגם לבית וגם מגהצת לו היא לא כל כך עוזרת לי בזה והבת שלה לא עושה כלום והיא לא מבקשת ממנה את הדברים האלה וגם ההריון הזה מאוד קשה לי הריון ראשון אני כל הזמן עייפה וישנונית והיא מתלוננת על זה שכאילו מה כבר עשיתי שאני עייפה באמת שנמאס לי כל פעם שאני שומעת שהיא מספרת על המין של העובר אני כולי רותחת מבפנים ומתעצבנת מאוד כי אני בן אדם מאוד פרטי והם לא מבינים את זה. ועכשיו היא גם שואלת אותי ואת בעלי מה אתם לא רוצים לתת את השם של אבא(בעלה) לתינוק?? וואלה בהתחלה הייתי אומרת אפשר שם שני בשביל לכבד אותו אבל הם לא מכבדים אותי אף פעם לא בא לי גם לכבד אותם באמת שנמאס לי מהם מתה כבר לעבור מפה כל החלטה שאנחנו לוקחים עם בעלי הם מתערבים כל מקום שאנחנו הולכים הם שואלים לאן למה אל תלכו יש קורונה עכשיו והבת שלהם יוצאת עם חברות מלא ולמקומות וכאילו שם אין קורונה