בימים האחרונים כשאני לבד במיוחד כשנוסעת באוטו ניזכרת בלידה ובוכה, עבר מהלידה חודש וחצי . בעיקר מודה לאלוהים על שהציל לי את הילדה וששלחו אותי לזירוז מפחיד אותי המחשבה שהכל היה יכול להיגמר אחרת אחרי שילדתי בעיקר לא דיברתי על זה (רק עם בעלי ועם אמא שלי שהיו בחדר לידה )ניסיתי כניראה להכחיש או סוג של להתעלם מהטראומה ובימים אחרונים זה עולה בייי
אמהותאמהות
💬7 תגובות

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 בדצמבר 2020 בשעה 16:16
כשמדחיקים זה הופך את הטראומה לכואבת וקשה יותר. תדברי עם בעלך על החוויה שלך ומה הרגשת באותם רגעים, ברגע שזה יוצא החוצה בקול זה משחרר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 בדצמבר 2020 בשעה 16:16
אחרי ההפלה שלי סירבתי לדבר על זה וסירבתי להסתכל על תינוקות והייתי בדיכאון ממש על גבול האובדנית והייתי חולמת על זה כל הזמן עד שפעם אחת דיברתי עם בעלי כי לא יכולתי יותר וזה עזר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 בדצמבר 2020 בשעה 16:24
לא צריך להסתכל על זה כאירוע טראומתי , גם אני עברתי זירוז וטוב שכך ואיבדנו דופק אני והתינוקת אבל הכל עבר אני לא חושבת על זה בכלל ממקום כזה אלה שהנה אני פה והחיים ממשיכים והיא גודלת ואיזה כייף שעברנו את זה בשלום ! תיהי חיובית ומחשבות טובות וחיוביות שולחת לך הרבה אנרגיות טובות ושבת שלום וחג אורים שמח לך ולמשפחתך❤️אל תקחי את הדברים ככה פשוט תסתכלי על זה במשקפיים אחרות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 בדצמבר 2020 בשעה 16:25
אניטה את צודקת במקרה של אובדן וטראומה מסוג זה באמת לא מדחיקים וצריך ללכת לטיפול ולטפל בבעיה אבל לא חושבת שיש לה בעיה חושבת שהיא רק צריכה להסתכל מזוית אחרת הרבה מאוד מאוד לידות מתחילות בזירוז זה לא איזה משהו טראומתי באמת זה סתם נפילה של מחשבות שצריך להרים את האנרגיות והמחשבות הטובות 😘

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך