אל תשפטי ברגע של עצבים אני אומרת לבעלי מעצבים שאני לא אתן לו לראות את הילדה שאני יקום ואלך ואין אהבה מטורפת כמו שיש לי אליו אבל לפעמיים לא שולטים במילים שיוצאים מהפה אני בטוחה שהוא לא התכון לזה !! נכון שזה מילים שלא אומרים תעמדי על שלך ועמדי אותו במקום שזה מילים שלא אומרים ! ולגבי הריגושים והדברים זה אצל כולם אין לאן לצאת או מה לעשות המצב הזה זה רק בית בית בית ולפעמיים זה כבר נהיה שיגרה בלתי נסבלת גם אני מרגישה כמוך הרבה פעמיים ואומרת על זה לבעלי והוא לא מבין מה אני רוצה שהוא כל היום ישב ויחבק אותי אבל זה לא מה שיעזור לנו זה הרגשה שכזאת .. לפני דעתי תנסי קצת להשתחרר לעשות הליכות ולצאת מהבית שהוא נמצא מגיע מעבודה זה שלא תמיד תהיי זמינה יהיה טוב לפי דעתי

תודה שהגבת. כן מבינה שזה מצב של עצבים פשוט זה נורא כואב לשמוע את זה. ובקשר להליכות או סתם ללכת לטייל הייתי רוצה שנעשה את זה ביחד שנשנה קצת את האווירה הזאת אני מבינה שאין עכשיו מה לעשות והכל סגור אבל יש מלא דברים פשוטים שזוג כן יכול לעשות. הצעתי לו מלא פעמים הוא תמיד לא רצה רק כשאנחנו מגיעים לריב גדול הוא מסכים להקשיב לי.

תקשיבי קומי ולכי לבד לא רוצה לא צריך תאמיני לי ברגע שלא תהיי זמינה לו את תראי שהוא יתחיל לדאוג לעשות איתך דברים .. אני לא עבדתי מתחילת ההריון 5 חודשים הייתי בבית כל היום זמינה לבעלי מה שהיה צריך חוזר רוצה ואני תמיד רציתי יחס זה עשה לנו הרבה בעיות הייתי מתפוצצת עליו מלאאא למה אתה לא דואג לי קשה אני סוחבת אני סובלת אני ככה כהה ואותך לא מענין וואלה זה עשה לנו בלאגן עד שאמרתי זהווו נגמר לא זמינה לו יותר חזרתי לעבודה שלי תתחיל לעזור לי לנקות אין אוכל חם שהוא חוזר ישר הוא צריך לחכות שהיה אוכל כי אני גם עובדת עכשיו יש ימים שאני חייבת מנוחה תזמין לעצמך אוכל נהייתי מגעילה כמו שהוא היה מתנהג מחזירה לו ואז הוא זה שבא אלי מה קרה ולמה את ככה וככה ומה עשיתי ואז זה השתנה ואמרתי לו עד שלא הרגשת את זה על הבשר שלך לא תבין

ואישית אני הייתי יושבת לבדדדד מתחת לבית לא היה לי כוח ללכת מתה מכאבים יושבת באיזה ספסל ואומרת לו שהלכתי להליכה חוזרת אחרי שעה וחצי עושה מקלחת רואה סדרות הוא היה בא למיטה ומנסה להתקרב לחבק לנשק קיבלתי בסופו של דבר מה שרציתי