שבוע 6 - הריון ראשון - פחדים וחרדות לא יודעת אפילו לתאר במשפט את מה שאני מרגישה!!!! מתרגשת. מאושרת. מתה להתפוצץ ולספר לכל העולם!!! מפחדת. מחכה לאולטרסאונד ראשון בע"ה בשבוע הבא ולחוצה!!! רק רוצה לשמוע שהכל בסדר, שיש דופק, שהההתפתחות תקינה!! גילינו בשבוע 4 (בדיקה בטא ראשונה: 115, בדיקת בטא שנייה לאחר יומיים: 309) - סה"כ אני מבינה שזה נחשב סבבה. בינתיים אני מנסה להרגיע את העצמי - ועוברת על התופעות (כל יום) מרגיעה את עצמי... בחילות - יש. מצבי רוח - יש. ציצי כואב - יש. בכי בלתי מוסבר - יש. בטח נפוחה/יצאה החוצה (לא הגיוני בשבוע ככ מוקדם) - לא הבנתי כ"כ את הקטע (גזים, עצירות או רחם שמתרחבת... אין לי שמץ)... לא יודעתתתתת - הכל חדש לי. מוזר. מדהים. לא יודעתתתתת. בקיצור מקווה שהכל בסדר

שיעול במהלך ההריוו אני לא מרגישה טוב ואני משתעלת מאוד חזק ..נראה לכם יכול להזיק לעובר? הייצי אצל רופא והוא לא רצה לתת לי כלום נגד השיעול בגלל ההריון מרגישה קצת לחוצה

יש כאן בנות שמעשנות בהריון? לא מצליחה להפסיק אני רק יותר ויותר אוהבת

איך עושים תסגולה עם החנוכיה והפתק? מחר שמרימים תחנוכיה למעלה אני שמה את הפתק בתוכה ומעלה למעלה?

וואו מה נסגר עם כל הבגידות?? כל יום לפחות 3 פוסטים על בגידות והן עוד שואלות מה לעשות?? אני כותבת את הפוסט הזה כי נמאס לי להביע את דעתי בכל כך הרבה פוסטים אני לא חושבת שצריכה להיות כאן שאלה על בגידה אין מחילה!! הזוי שכל כך הרבה נשים נפגעות וחושבות להישאר עם הבעל רק כי הן בהריון ומפחדות לא להסתדר לבד.. אני מבינה שזה קשה אבל תעריכו את עצמכן בבקשה אפשר להעניק לילדים אושר גם לבד כל עוד האמא מאושרת ואם היא לא מאושרת במקום שהיא נמצאת זה לא משנה אם יש שם את האבא הסבתא או הסבא..

מתחילה בע"ה שבוע 36 ועדיין בטן פיצית, בגלל התחושה המוזרה הזאת שאני מפחדת שהיא קטנה מדי ולא מאמינה שעוד חודש צריכה ללדת לא עשיתי כלום עדיין לא קניות, לא תיק לחדר לידה, כלום! אני גם לא רוצה להכניס כלום הביתה עד הלידה זה מוגזם מדי? או שעדיף להתכונן לפני ולהיות מוכנים כי מי יודע אם אלד פתאום מוקדם מהמשוער? כמו שציינתי בגלל שהבטן שלי מאוד מאוד קטנה אני לא מרגישה שזה הסוף ואני מעריכה שאלד אחרי המשוער.. מקווה שזה הכל בראש שלי ואני סתם בלחצים מה דעתכן?