חייבת לפרוק קצת מרגישה ממש רע כבר כמה ימים ברמה שלא מפסיקה לבכות הריון ראשון שלי אני לא יודעת איזה אמא אני יהיה .. התנתקתי מאוד מהמשפחה שלי מהחתונה הם לא תומכים בי לא מנסים להבין אותי ואני יודעת שאני בעזרת השם ילד לא תהיה לי עזרה מהצד שלי ומאמא שלי .. היא לא מתרגשת מהריון שלי לא מזיז לה אפילו זה הנכד 20 שלה אבל הראשון ממני ... בכל אופן אני בקשר מאוד טוב עם הצד של בעלי ברמה שכל היום חמתי מתקשרת דואגת וחמי והאחים כוחם איתי .. אבל עדיין אני לא יודעת כשאני ילד מה יהיה ? מי יהיה איתי מי יעזור לי ואם אני לא יצליח ואם יקרה משהו ולא היה מי שיעזור לי או יתמוך בי אווו יכיל את מה שקורה ?? היום דיברתי על זה עם בעלי בהודעות כי אני לא מסוגלת להוציא מילים מהפה מבלי להחנק מהבכי והוא מנסה להרגיע ושכולם היו אב זה מעצבן אותי עוד יותרררר כי הוא לא מבין את התסכול אם יקרה לי משהו בלידה או לא יודעת מה יכול להיות מיליון דברים ואין איך להתכונן לזה הכל בידיי שמים ברור אבל לא יודעת אני חנוקה העיניים יוצאות לי כבר החוצה מרוב בכי