בשעה טובה קניתי עגלה מון לייט שלושה חלקים הכול מתחבר לשלדה כולל הסלקל דמוי גינס כהה שווה מאוד התינוקות זה הנחנו בראשון לציון ב-1800

בנות דתיות אחרי לידה איך מתמודדים אחרי 9 חודשים עם השמירת נגיעה הזו? זה מרגיש בלתי אפשרי וכלכך רחוק, זה הזמן שהכי צריך חיבוק ונשיקה ותמיכה... 😭

סיפור הלידה שלי- לא לבעלות לב חלש אז אחרי שהתאוששתי וחזרתי הביתה יחד עם האוצר שלי, אשתף אתכן בסיפור הלידה שלי: בשבוע שעבר, ביום הבחירות אני ובעלי יצאנו ליום כיף. התחלנו בקלפי, היה חשוב לנו לצאת לבחור. התכנון היה ללכת לקניון מיד אחרי זה.. איך שבעלי סיים את ההצבעה שלו , תפסו אותי צירים כאלה שעוד לא הרגשתי בעבר. זה היה מאוד עוצמתי ואי אפשר היה להתבלבל. התחלתי לתזמן- כל 5 דק. חזרנו מהר הביתה, לקחנו את התיק ונסענו למיון. במיון בדקו אותי, פתיחה 1 וחצי, מחיקה 90 אחוז. לחץ דם שלי לא היה תקין , לכן הרופא החליט על זירוז . הכניסו לי בלון (לא נעים בכלל!) ואשפזו אותי ללילה. כל הלילה סבלתי מצירים נוראייםםם ורק בבוקר נפל הבלון. בדקו אותי שוב, פתיחה 3. עולים לחדר לידה. חוקן, מקלחת. אני מוכנה. חיברו אותי לאפידורל ואז לפיטוצין...הכל התקדם נורא מהר. בשלב מסוים פקעו לי את המים ותוך זמן מממששש קצר כבר הייתי בלידה. חשוב לי לציין לכל המתלבטות- אפידורל הוא המשיח. זה כמו חלום שמתגשם, זה כמו אגדה. לא הרגשתי כלום! היו לי צירים של החיים ולא הזיז לי כלום..הייתי על ענן. מה שכן, כשהגעתי לפתיחה גדולה- הרגשתי לחץ עצום. כל הגוף שלי התחיל לרעוד ללא שליטה, בכיתי בטירוף..לחץ לחץ לחץ. התחלתי לבכות בטירוף...פתאום הכל צף, פתאום מתתי מפחד מהשינוי שהחיים שלי יעברו. המיילדת תפסה אותי חזק , ואמרה לי " עכשיו את נרגעת, עושה בדיוק מה שאני אומרת לך ותאמיני לי שתצאי מפה ללא תפר אחד ומאושרת עד הגג". וככה היה. עשיתי בדיוק מה שהיא אמרה, לחצתי כשצריך, נשמתי כשצריך...והילד יצא. 3.350 של שלמות ואהבה אין סופית, ואני ללא קרע אחד אפילו , ללא שריטה ללא כלום! כולנו מרוצים, כבר מתחילים להתכונן למעבר למחלקת יולדות, כשפתאום אני מתחילה להרגיש לא טוב. זה התחיל בסחרחורת ועד שפשוט התחלתי לראות שחור בעיניים. איבדתי הכרה. הדבר האחרון שזכרתי היה מלא רופאים סביבי ובעלי בוכה בהיסטריה.. מסתבר שהיו לי כמה קרישי דם ברחם שפשוט נתקעו וגרמו שם לבלאגן עצום שהייתי יכולה לאבד את החיים שלי בגללו. מוציאים לי את קרישי הדם האלה, כאבי תופת. יותר מהלידה... אינפוזיות בכל צד, כל המחלקה על הרגליים. לאט לאט חזרתי לעצמי...התחלתי להתייצב. בסופו של דבר העבירו אותי למחלקת יולדות (שם התעוררתי, אני לא באמת יודעת מה היה בין לבין)... ילדתי ב5 וחצי בערב את הילד קיבלתי רק ב12 בלילה כשהיו בטוחים שאני בסדר (ביקשתי ביות מלא כי החלטתי להניק). יום למחרת ההמוגלובין שלי ירד וקיבלתי כמה מנות דם. מסתבר שאיבדתי מלא דם...בעלי סיפר לי שהחדר נראה כמו זירת רצח ואני הייתי כמו בובת סמרטוטים מפרכסת. הוא חטף טראומה לכל החיים, עד עכשיו בקושי מצליח להסתכל עליי בלי לבכות. אבל מה ? שווה כל רגע! ואני לגמרי ארצה ללדת שוב. התוצאה פשוט שווה הכל!!! ❤🥰

יש תמונה מתלבטת אם זה דליפה של מי שפיר , חייבת לציין שאתמול בלילה יצא לי הפקק הרירי ומאז כאבי מחזור שבאים והולכים בבטן למטה

היי, בנות שחזרו לעבודה וממשיכות לתת חלב אם, מה שיגרת השאיבות והנקות שלכן? ומה הכמות שאתן נותנות כל יום למעון? (הילד יהיה בן חצי שנה כשיכנס למעון) תודה

דקירות שמקפיצות ברחם וזרמים בגב התחתון מה זב אומר??? חודש שמיני