לא יקירה לא כל הגברים ככה. אני חלילה לא שופטת שום דבר ממה שרשמת! לא את העובדה ששמרת את ההריון על אף הפרידה ולא את זה שחזרתם. אלו הם חייך. אבל תרשי לי לומר לך משהו חשוב. את בהריון. וצריך להתנהג אליך בהתאם. מבין השורות מרגיש לי (שוב סליחה אני לא רוצה לשפוט), אבל מרגיש שאת קצת מאפשרת לו. למה מלכתכילה את זו שמגיעה אליו? למה המאמץ נשמע ככ חד צדדי? נשמע לי שהבחור הזה צריך שיחת יישור קו. אני יכולה לומר לך שבעלי עושה כפול בבית מאז שאני בהריון ולא כי אני בהריון, הוא פשוט רואה עד כמה אני גמורה. הוא בתפקיד חדש בעבודה ועובד ימים כלילות ועדיין מוודא לאורך כל היום מה איתי, דואג לי לארוחות ערב ודואג שאניה נינוחה במנוחה מקסימלית. זה א ב של זוגיות. את סוחבת והוא נושא בנטל במידת האפשר שלו. את מתארת קצת גבר שלוקח הכל כמובן מאליו. נסית לדבר איתו? תציבי גבולות יקירה. שלא תלדי ותמצאי את עצמך מגדלת גם ילד וגם בן זוג. חיבוק 💛

מסכימה עם כל מילה

כואב לי בישבילך

לדעתי מגיע לך מישהו שאוהב אותך. אם חזרתם רק בשביל הילד לא ייצא מזה דבר טוב. אלא אם כן אתם רוצים שינוי. תגידי לו שאם הוא לא רוצה שינוי והוא לא אוהב אותך חבל על הזמן של שניכם. אגב, כל אחד לא אוהב שמפילים עליו מטלות ישר כשהוא חוזר מהעבודה. ואולי הוא לא מבין כמה קשה לך בהריון. אבל זה באמת לא נעים לקבל ישר כשחוזרים מהעבודה מה בא לך