החלטתי להתגרש היי בנות רציתי לשתף אתכן בתחושות שלי.. אני נשואה שנה וחצי ללא ילדים בטיפולים עקב בעיה בזרע מורפולוגיה 1 תנועתיות נמוכה 12 טוסטסרון נמוך ופרולקטין גבוה. אני ובעלי בסך הכל שנתיים יחד מתוכם נשואים שנה וחצי. שנינו משכילים בגילאי 34-40 אלו נישואים שנים שלי הוא היה רווק ואני הקשר הראשון שלו. את הנישואים ה1 שלי סיימתי כשגילתי שבעלי בעל רישום פלילי על שהכה את חברתו הקודמת שאותו הסתיר ממני היטב גיליתי זאת שצצו בו צדדים אלימים מאיחולים למוות שלי מסרטן ועד נסיון לסחיטה ריגשית שאשאר איתו ואם לא הוא יתאבד. הנישואים השניים הגיעו 6 שנים לאחר הקודמים לבחור שונה בתכלית ניסתי להגיע הכי רחוק שניתן מאותו סגנון ואולי ככה לנסות להבטיח שיהיה בסדר... בעלי הוא בחור נורמטיבי ובסך הכל בחור טוב חכם חרוץ אקדמאי עם מוסר עבודה משפחה טובה אבל מ4 חודשים אחרי הנישואים כששנינו מתוסכלים על נסיונות כושלים להרות הסקס דעך ובמקרה הטוב הוא פעם ב 3 חודשים כבר אין ביננו תקשורת הוא שוקע את עצמו בעבודה וכמה שניסתי לדבר להגיע לשקם לגוון ליזום ביחסי אישות ובכלל בכל הוא חוסם אותי עם הזמן הבנתי את גודל השוני ביננו אני טיפוס מאוד חם והוא קר ומחושב עד כדי קמצנות חולינת בכל כסף אינטימיות מחמאות וכדומה כל התקופה למרות שהבעיה כביכול אצלו תמכתי עודדתי סבלתי בשקט במקום לקבל את התמיכה שאישה במהלך טיפולים זקוקה התמודדתי לבד. ועוד הייתי צריכה להיות שם עבורו. כל דבר שאני עושה רע טוב או אפילו לא עושה דבר מעורר את זעמו על הכל הוא בא בטענות תתרמי לבית תוספי שעות אפילו שהמשכורת שלו הרבה מעל הממוצע בערך פי 5 משלי . את חמה מידי מבשלת מידי מנקה מידי מכינה עוגות מידי ומאידך שאני לא עושה את לא עושה כלום אפילו בבית רק אני עושה ותורם וכדומה כל הזוגיות שלנו אני מרגישה היא סןג של פאסיב אגרסיב . הוא פוגע בי בקור בריחוק באדישות בהתנשאות שלו עליי בחוסר התמיכה פעם אחר פעם ומסרב להתנצל או לקחת אחריות על החלקים שלו מבחינתו יש רק אשם אחד והיא אני. החלטתי לשים לזה סוף אבל קשה התחושות מעורבות הבדידות הכעס העצב אי יכולתו להביא ילדים לפחות עד עכשיו ( שנה וחצי) ומצד שני היותו בחור זוגי נאמן ילד טוב ירושלים חרוץ מרוויח טוב איפה אותו בחור עדין מצחיק זוגי כיפי שהכרתי אני כבר לא רואה בו את כל אלה לא נותר דבר. אני שלמה עם ההחלטה אבל מרגישה עצב גדול והחמצה של נישואים חלומות וזוגיות שלא זכינו לממש

בנות לא להתאפק לפיפי אף פעם רציתי לספר לכם מה עברתי אתמול כי עד עכשיו אני בהלם וכדי שתלמדו ממה שהיה איתי אתמול נסעתי לבדיקת דם בעיר אחרת נתקעתי בפקק של שעה וחצי והיה לי ממש פיפי לא רציתי לכנס לתחנת דלק מהחשש שאפספס את בדיקת הדם שהגעתי למרפאה נכנסת לשירותים ישר ולא יכולתי לעשות פיפי בכלל לא ירד טיפה ומרוב שלחצתי על עצמי ושתיתי מלא מים התחיל לי כאב בטן נוראי ושלשולים קיצור עשיתי בדיקת הדם ונסעתי ובית ההורים שהוא הכי קרוב למרפאה ושם עברתי חצי שעה של כאבים איומים שלרגע אמרתי זהו אלה בטח צירים נסעתי לרפואה דחופה ששם ומרוב כאבים וצרחות שלי הפנו אותי ישר למיון מה מצטבר אחרי בדיקה של רופא הנשים העובר בסדר גמור אבל פגעתי בשלפוחית השתן עכשיו יצאתי מהבית חולים לשבוע עם קטטר עד שהכל יסתדר ויחזור למקום אז תזהרו בנות לא להתאפק לפיפי אף פעם אני פשוט לא מאמינה שאני אהיה בבית שבוע עם קטטר זה כל כך לא נעים ומביך ומציק 😢😢😢😢

בייבילנד מיייי באאאאאה ??? מי הייתה שם איך זה נראה האם המחירים שם יותר זוליםם??

עייפות והרגשה לא טובה היי, שבוע 24, בימים האחרונים העייפות ממש התגברה ויש לי חולשה, כל הזמן בחילות וכאבי בטן, טיפה לחץ בבטן אבל אני מרגישה תנועות. מוכר למישהי? הייתן הולכות להיבדק?

סחרחורת בזמן שינה שבוע 21 משהיא מרגישה סחרחורת רק בזמן השינה ? היום התעוררתי בשעה 4 לפנות בוקר רציתי ללכת לשירותים אבל לא יכולתי לדחוף את עצמי מחוץ למיטה , הרגשתי שאני בסירה וכל החדר מסתובב מסביבי (אני מצוננת כבר 4 ימים לא יודעת אם זה קשור בכלל 🤒) .. וההרגשה לא נעלמה לה כשאני עומדת מתפקדת כרגיל אבל כשאני ישנה אני מרגישה שהכל מסתובב סביבי . -אני נוטלת מולטי וויטמין כבר 3 ימים ( אצרף לכן תמונה ) במרקחת אמרו לי שאני יכולה לקחת חופשי ושזה לא מזיק ורק היום קראתי על הקופסה שלנשים בהריון יש להיוועץ ברופא לפני תחילת שימוש , לא יודעת אם זהקשור למה שאני מרגישה בכלל .. אבל ההרגשה כלכך מוזרה באלי לישון אבל אני מפחדת שאתעלף :(

אני שבוע 5+4 ואין לי כח לעשות כלום על היום אני רק רובצת בחדר מול הטלויזיה זה בסדר להתפתחות תקינה של ההריון ? או שכיבה מרובה מסכנת את זרימת הדם לרחם והתפתחות תקינה של ההריון?