היי בנות התייעצות.. אני ובעלי היינו גרים באיזור מרכז, נכנסתי להריון והחלטנו לחזור צפונה קרוב להורים של שנינו. הוא כל יום הולך להורים שלו, יושב שם כמה שעות, לוקח איתו את הכלב (ביקשתי שלא יקח כי אני בבית וחבל לתרתר אותו, נסיעה של 10 דק, ולוקח אותו בגללה כי היא מבקשת למרות שאמרתי שאין צורך גם ליידה) יש לו כמו אובססיה כלפיהם ולאמא שלו כלפיו (לבעלי) ארוחות שישי הוא לא בא להורים שלי כי כואב לו להשאיר את ההורים לבד, כנל ארוחות שבת, שוב כי ההורים שלו נותנים לו הרגשה לא נעימה אם הוא לא מגיע. צרגיש לי כאלו הוא ילד של אמא, שלא יכול להגיד לא, מה שלא הורגש שחיינו במרכז. אני לא יכולה לסבול את זה וכל דבר קטן שמתקשר אל ההורים שלו מתחיל לעצבן אותי. מה הייתן עושות!?
זוגיותזוגיות
💬10 תגובות

תגובות (10)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 בנובמבר 2020 בשעה 15:06
אולי תזמינו את ההורים שלו לארוחת שישי וככה תהיו כולם ביחד במקום להתפצל ?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 בנובמבר 2020 בשעה 15:07
אבא שלו שומר שבת ולא נוסע והם גם מבוגרים כאלה של פעם פרימיטיבים שלא ילכו לאכול שישי בבית אחר..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 בנובמבר 2020 בשעה 15:10
בנוסף, יש לו 2 אחים שאותם לא ככ מעניין להשאיר את ההורים לבד, אז כל האחריות עליו בנוגע לכל דבר שהוא! היא נותנת לו להרגיש את האחריות הזו ונותנת לו להרגיש לא בסדר במקרים כאלה או אחרים ובגלל זה הוא מתנהג בצורה הזו. יוצא מצב שאני תמיד מתחשבת ואנחנו עושים שבתות וחגים גם בנפרד כי הוא לא מוכן להשאיר אותם לבד ואני גם רוצה לעשות עם המשפחה שלי. מציינת שאני כל שבת הולכת אליהם לאכול צהרים וימי שישי בערב גם הולכת הרבה לעומתו שהוא בכלל לא.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 בנובמבר 2020 בשעה 15:11
העיקר אומרים שבנים מתחתנים ועוזבים את המשפחה. גם אחי בול ככה, בן 36 דבוק לאמא והיא אליו ואי אפשר להפריד בינהם🤷🏼‍♀️

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך