היי אנחנו ביחד שנתיים ואני בחודש 7 ושגילנו שאנחנו בהריון הוא לא עיכל אתזה שזה אומר שבועיים שלא נתק ולא מדבר איתי...ואנחנו מגדלים כלבה גורה הוא נותן לה יותר יחס ממני במיוחד שאני צריכה אותו בימים האלו עם כל מה שאני עוברת בחילות ורגישות ..מה כני אומרה לעשות ?
זוגיותזוגיות
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי28 בנובמבר 2020 בשעה 08:57
דיברתם על המשך ההריון? מה הוא רוצה? מה הוא מרגיש? ניסית לתקשר איתו לגבי הרגשות שלך?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי28 בנובמבר 2020 בשעה 09:01
לפני שבועיים החלטתי לנסוע לאחותי לנקות הראש ונסעתי ומוצש הוא שאל עם אני חוזרת אמרתי לו שלא והוא רצה שאני יחזור בשביל שנדבר חזרתי יום למחרת ושום דבר לא דיבר על הנושא למרות ששאלתי אותו וכלום רק נישק וחיבד
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי28 בנובמבר 2020 בשעה 09:04
אתם צריכים לשבת לשיחה. זה יבהיר המון דברים ויחזק את הקשר שלכם. אתם גרים יחד ככה שזה לא צריך להיות רשמי, תגידי לו מאמי אם יש לך קצת זמן הערב אשמח שנדבר. ותשבו לשיחה

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

ילדתי😍 לא מאמינה שהגיע הרגע שלי לכתוב את זה... ילדתי!!!ביום שלישי בבוקר בן קטן ומתוק. במשקל 3.500 כמה חיכיתי 40 שבועות ו3 ימים סיפור לידה לא פשוט, אבל כל מי שכמוני מתכננת ממש ללדת טבעי או משהו בסגנון אז זה סיפור חשוב! לא תמיד הכל קורה כמו שאנחנו מתכננות וחולמות ורוצות, לידה זה דבר מורכב ואי אפשר לדעת מה יקרה ואיך. אז אחרי סוף שבוע קשה שהגעתי לשבוע 40 עם סטריפינג. הייתה מסתבר ירידת מים בטיפטופים, מיום ראשון בלילה אושפזתי בניסיון לחכות לראות אם העניינים מתפתחים ללידה, לא הייתה התקדמות ובשני בערב הכניסו אותי לחדר לידה עם פיטוצין שלא קידם כמעט כלום (לא היה כל כך נוראי מבחינת הצירים) ב2 בלילה נתנו לי אפידורל, העלו מינון של פיטוצין ואז נפקעו המים, ומשם הכל התחיל לטוס, פתיחה מלאה תוך פחות משעה, והתחלנו לחיצות בשעה 3. נתנו לי 3 שעות לנסות להוציא אותו לבד בלי התערבויות כי אומנם הוא ישב בתעלה וממש כבר היה אפשר להרגיש אותו אבל המוניטור היה מצויין ולא היה סיכון. בשעה 6 בבוקר התחילו הרופאים לחשוש, וניסו ואקום שלא הצליח כי הסתבר שהיה במנח לא טוב והתחילו האטות בדופק. תוך 5 דקות כל החדר לידה שלי היה מלא ברופאים ואחיות והעבירו אותי לניתוח קיסרי חירום. תודה לאל הכל עבר בשלום! תוך חמש דקות מהרגע שפתחו התינוק שלי היה לי מול העיניים. החוויה הקשה שלי יותר מהכל הייתה ההמתנה הנוראית והציפייה שמשהו יתפתח טבעי, ובטח שלא להיות לילה שלם באישפוז ואז עוד לילה שלם בחדר לידה עם לחיצות והתעייפות ואז לסיים בקיסרי. קשה נפשית ללא ספק אבל שווה כל רגע טהור עם הדבר הזה שחי אצלי 9 חודשים בבטן וטיפ לאלו שלא ילדו עדיין! תזכרו! הגוף שלנו מתרפא מהר ויודע לעשות את זה מעולה! לא לפחד מכלום! להגיע בראש נקי לחדר לידה בלי ציפיות גדולות ולדעת שהכל יכול לקרות! הרופאים שם כדי לעזור לכן ולתינוק שלכן לעבור את זה בדרך הטובה ביותר! בהצלחה לכולן!😍
הריון ולידההריון ולידה
💬25 תגובות👍7 לייקים