בהמשך לפוסט הקודם שראיתי מרגישה שצריכה לפרוק. אנחנו בזוגיות כבר שנה וחצי התחתנו ואני בהריון. אני מאוד אוהבת את בן הזוג שלי ואת מי שהוא ואנחנו מסתדרים תקשורתית וחברתית מאוד טוב אבל יש משהו שמציק לי כל כך שקשה לי וגורם לי להרגיש נחיתות וחוסר ביטחון בזוגיות כבר מתחילת הזוגיות היו בעיות שקשורות לקיום יחסי מין. הייתי מציעה לו ומנסה ליזום והוא היה עונה לי שהוא עייף.. התלוננתי בפניו לגבי זה המון ובכיתי והוא הסביר לי שבגלל תרופות קבועות שהוא לוקח זה מוריד לו את החשק. הוא הסביר לי שבדק את כל הדרכים לתרופות אחרות אבל אלו התרופות הקבועות שיכול לקחת בגלל בעיה ספציפית. העניין הוא שאני כמעט לא מקיימים בכלל יחסי מין. קיימנו רק כשניסינו להכנס להריון ובכלל תמיד עוברת לי המחשבה שאני לא אטרקטיבית בעיניו וזה כל כך מציק לי. אני גם לא מרגישה משיכה משיכה התלהבותית כזאת בלי קשר ליחסי מין. ועולה לי מחשבות שאולי בגלל האישיות שלי (נחמדה וטובה כזאת הוא לא נמשך) אני איתו ושואלת את עצמי אם עכשיו כל החיים זה יהיה ככה זה מבאס אותי פשוט מה אתן חושבות יש סיכוי לפתרון כלשהו והאם הייתן מרגישות כמוני כי זה ממש מוריד לי את הביטחון העצמי