ילדתי לפני חודשיים בת.. לצערי היא נפטרה אחרי קצת פחות חודש אני חושבת עלייה המון... ועצוב לי.. אומנם העצב לא הכניס אותי לדיכאון ואני כביכול ממשיכה בחיים (כי איך אומרים ...החיים חזקים מהמוות) ויש לי עוד ילד בבית ככה שאני לא יכולה לשקוע... אבל אני מרגישה ריקנות ועצב גדול.... לא יודעת כל כך מה לעשות עם עצמי... אבל ההתמודדות היא יומיות... העצב תמידי.. שוב..אני אוכלת... הולכת מידי פעם לחברות ומשפחה... לא ניראת שחרב עליי עולמי...אבל הוא כן חרב..פשוט אני מבינה שיש לי משפחה שצריכה להמשיך להתקיים והחיים ממשיכים... לא חושבת שיש יותר מידי מה להגיד אבל סתם ראיתי לפרוק מעבר למשפחה וכמה חברות....