תעריכו את הילדים שלכן את ההריון התקין שנכנסתן אליו נכון שקשה והילדים לפעמים מתישים ומוציאים אתכן מדעתכן אבל מהמקום שלי זה כרגע נשמע כמו חלום רחוק הלוואי שמישהו ישגע אותי הלוואי שהבית יהיה הפוך (הוא מוזאון) ולא חסר לי כלום בחיים יש לי בעל תומך בית מושלם אוטו יוקרה בגדים איפור נעליים בשפע באמת שלא חסר לי כלום ועדיין משהו בי ריק משהו בי כבוי מה שווה כל זה בלי ילדים? עברתי בוקר קשה מאוד וזאת המסקנה שהגעתי אליה הייתי חייבת לשתף מקווה שאפילו במישהי אחת זה יגע בשורות טובות לכולנו🤍

בעלי לפני כמה ימים היה קצת עצבני בבוקר..הוא לא בן אדם של בוקר נגיד ככה. בכללי הזוגיות שלנו די בסדר ואנחנו ממש אוהבים וטוב לנו ביחד. אבל בבוקר הוא קצת פלוף לרוב. ביקשתי ממנו שיעזור עם הילד כי הייתי צריכה להתארגן לאן שהוא והתכוונתי לקחת את הילד איתי פשוט אמרתי לו שישגיח עליו רגע עד שאסיים להתלבש הוא היה איתו עד שפתאום אני שומעת אותו צועק כאילו עליי נו מה מה ההשקמה הזאת וכו׳ דיבור לא מכבד והוא ממש הבהיל את הילד אמרתי לו למה אתה מבהיל אותו ככה ובכיתי וכו…אחר כך נכנס למקלחת ואמר משהו כמו ״אישה סבל״ אל תשאלו אותי למה. אחר כך שאל אותי משהו אז עניתי בעצבים אז הוא אמר לי מה את עונה לי ככה? אמרתי לו אתה ממש לפני שניה אמרת לי שאני אישה סבל ואתה מתעצבן עליי שאני עונה לך בעצבים??? ואז נפלט לי להגיד לו ״סע יא מפגר״ (באלוהים שבחיים אני לא מדברת ככה ועוד אליו הוא פשוט פגע בי כלכך) אז הוא החזיר לי ״סעי לאן שאת נוסעת ותשארי שם״ ״עופי מפה לא רוצה לראות את הפרצוף המכוער שלך״ וחזר על הצמד מילים פרצוף מכוער כמה פעמים תקשיבו הרגשתי מושפלת ברמות. בחיים הוא לא דיבר אליי ככה. הזוגיות שלנו טובה , הוא אבא טוב, לא יודעת איך הוא הסכים לעצמו לדבר אליי ככה. כל זה היה שלשום ועד עכשיו לא דיברנו על הדברים אני פשוט כל כך פגועה ולא מתקשרת איתו לא יודעת איך להתקדם מכאן מה הייתם עושות במקומי?