יכול להיות שבשבוע 27 לעובר יש כבר פחות מקום לזוז , כי עד לפני כמה ימים הייתי מרגישה אותה זזה בלי הפסקה , ועכשיו היא פחות זזה , כן מרגישה 3 פעמים במהלך היום את התזוזות אבל הם נהיו עדינות.
הריון ולידההריון ולידה
💬8 תגובות

תגובות (8)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בנובמבר 2020 בשעה 13:18
ואי גם אצלי ככה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בנובמבר 2020 בשעה 13:31
ואי גם אצלי 26+3!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בנובמבר 2020 בשעה 13:34
אני בדיוק ככה!!! משתגעת ביומיים האחרונים מדאגה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בנובמבר 2020 בשעה 13:35
ישלהם עוד מקום וזה אמור להתחזק אבל גמלי בשבוע הזה תנועות עדינות עשתה לי טובה שזזה בכלל והיום ברוך ה כל תזוזה לצלע

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור הלידה... ההמשך אבל כאן זה לא נגמר כי המרדים שהכניס את המחט עמוק מדי, עשה לי חור בשכבה הראשונה של הדורה והסבירו לי לאחר הלידה שאני צפויה לסבול מכאבי ראש וגב כי נוזל עמוד השדרה יורד למטה ולא נשאר במקומו כל זמן שאני לא שוכבת. כשהגעתי למחלקת יולדות אסור היה לי לרשת 24 שעות מהמיטה, וגם לא להסתובב. 24 שעות של שכיבה 180 מעלות, אפילו בלי לכופף רגליים. אחרי שעברו השעות התחלתי לום ובמקביל לסבול מכאבי תופת בראש ובצוואר. כאבים בלתי אפשריים. אחרי שסבלתי כמעט 48 שעות ניגש אליי מנהלת מחלקת הרדמה מיילדותית ורק אז הוסבר לי מה באמת קרה בחדר לידה והוא הציע לעשות לי תיקון. בתיקון הזה שנקרא בלאד פאץ' לוקחים לי דם מהווריד ומחדירים אותו לחור שקיים בחלל האפידורלי. פעולה פולשנית (עוד אחת) שנעשית בחדר ניתוח ואמורה לפתור את העניין ולהעלים את הכאבים. היום (3 ימים אחרי הלידה) אחרי שסבלתי כאבי תטפת נכנסתי לחדר ניתוח לעשות את התיקון הזה. מנהל המחלקה הוא זה שעשה את התיקון ורופאה מרדימה נוספת ניסתה להוציא לי דם מהווריד. כמובן שכל מה שיכול להשתבש אכן משתבש והיא לא הצליחה להוציא לי דם גם לא אחרי 3 נסיונות כואבים עם מחט עבה. מנהל המחלקה החליט להוציא לי דם בעצמו ולאחר עוד שני נסיונות הצליח לקחת לי דם. לא אלאה אתכן בכמה כואב זה וכמה נורא זה כשמזריקים לשם שוב חומר אבל סיימתי גם את זה ועכשיו אסור לי לקום מהמיטה רק שעתיים. כטבי הראש מתחילים להיעלם אבל במקומם מופיעים כאבי גב שפשוט לא עוזבים אותי גם עכשיו. אנחנו עדיין בבית החולים ואני לא יכולה אפילו לספור את כמות הכדורים והתרופות שקיבלתי מהרגע שילדתי. אז נכון שברוך השם התינוקת שלנו מתוה מתוקה ומקסימה, אבל אני סובלת עדיין. מקווה שמחר ישחררו אותנו ונוכל להתחיל את החיים האמיתיים. תודה שקראתן את החפירה. אגב, לנסיכה קראנו ארבל❤
הריון ולידההריון ולידה
💬7 תגובות👍2 לייקים