מפחדת מהאימהות :( שלום כולן. אני בשבוע 38 בטח מעלה את הפחד הכי נפוץ וטבעי בערך שקיים בהריון ראשון. אבל עדיין חייבת לפרוק. אני פשוט מפחדת מהדבר העצום הזה של איבוד העצמאות. מכך שמעתה ואילך לעולם לא אהיה "חופשיה". כמובן שאני הכי מאושרת ומברכת עת ההריון הזה ומודה כל יום שזכיתי לכך. אבל זה בדברים הכי קטנים. סתם לדוגמא אתמול יצאנו בספונטניות בעלי ואני לסיבוב בקניון לקנות בגדים והסתובבנו איזה 3 שעות בכיף, ישבנו לאכול וטיילנו ברוגע. ופתאום חשבתי לעצמי וואי לא יודעת אם אני אזכה לנינוחות הזאת יותר..ולאפשרות סתם לטייל בכיף. וגם אם נשאיר את הילד אצל אמא לעולם לא אטייל בכיף כי ארגיש שאני מכבידה על ההורים ולחוצה. זה אפילו ברמה של סידורים הכי קטנים של ללכת לתור לרופא או לבנק. קשה לי בטירוף עם הידיעה שאני מאבדת את הספונטניות והקלילות. זה ממש יושב עליי בשבועות האחרונים לפני הלידה כי השינוי קרוב מתמיד. אני ממש לא בן אדם דכאוני או חרדתי אבל כל כך מוצפת מחשבות ודאגות שאני חוששת שיש לי סיכוי אפילו ליפול לדיכאון אחרי לידה :(( בבקשה נחמה ועצה איך להתמודד עם המחשבות

שאלה בנות הילד אכל בשעה 8:10 180 מל נישאר ער והיה קצת נודניק אז ניסיתי לשחק איתו לא החזיק הרבה זמן, ניסיתי להרדים גם לא הלך...ניסיתי לתת קצת מים רצה את הבקבוק ממש בחשק ואחרי המים עדיין המשיך ליילל כזה כאילו רוצה משהו אחר עברו שעתיים וחצי הכנתי לו 150 ואוכל בדר"כ אוכל כל 4 שעות זה תקין?

מה צריך להביא לבית חולים ?

יש כאן מישהו שאחרי חופשת הלידה חתמה אבטלה? האם אפשרי דבר כזה?

***סקס*** שאלה שאני חייבת לשאול בנושא, אחרי הלידה, למי שמניקה.. איך אחרי זה חוזרים לאקשן עם הבעל? כשהוא נוגע ומלקק את הפטמות? איך מפרידים בין העובדה שככה את מאכילה את הילד שלך, אבל שזה גם חלק ממשחק מקדים בסקס? אני ממש לקראת הלידה, וכבר המחשבות האלה רצות לי בראש שאנחנו בעניינים וזה ממש מוזר לי...

שבוע 22 הבטן ממש קשה למטה כאילו אי אפשר לפספס איפה היא נמצאת וזה מוזר כי יש לי שיליה קדמית 🤔 וגם ביומיים האחרונים מרגישה אותה ממש