לא יודעת אם זו הקבוצה הכי מתאימה🙈 לאאאא סובלת את חמותיייייי אישה שטן שהשטן בעצמו בהלם ממנה👿👹 אני כבר אחרי הסקירה המוקדמת ובוודאות יש לי בן (שידעתי עוד מהשקיפות). עדיין לא סיפרתי לאף אחד, יש טיפונת בטן (אבל מתרצת את זה שטעמה שחזרתי לפחמימות🤫🤷🏽‍♀️). רוצה לעשות ״מסיבת״ חשיפת מין.. אבל לא סובלת את המשפחה של בעלי (ולצערי גרה איתם, אנחנו בשלבי חיפוש דירה), לא בא לי להשקיע עליהם (מתכננת לנסוע לאמא שלי ולעשות אצלה משהו קטן).. נכד ראשון לאמא שלי, ולשטן זה חמישי (היא לא גידלה כמעט אף מהנכדים - שניים בחו״ל, אחד אצל האמא שלו, ועוד אחד בצבא אבל גדל אצל האמא שלו) ((בלב אני אומרת לעצמי ולבעלי כמובן ״גם את הנכד הזה את לא תגדלי..)) שלא נדבר על הברית (בעזרת השם) שלא בא לי לראות אותםםםםם. יש עוד זמן, אבל היחסים לא יישתפרו.. לא מצליחה לסבול אותה סכסכנית מגעילה, עושה איפה ואיפה (עם הכלה הכלבה של האח השני). מה עושים? 💙
הריון ולידההריון ולידה
💬48 תגובות

תגובות (48)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בנובמבר 2020 בשעה 19:30
בטענה*
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בנובמבר 2020 בשעה 19:30
***הנכד שבצבא גדל קצת אצלה אבל רק שהיה בן 17-18 כזה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בנובמבר 2020 בשעה 19:32
איך את גרה אצלה אם אלו התחושות שלך???😱
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בנובמבר 2020 בשעה 19:34
לא להאמין שאת מדברת ככה לאישה שנותנת לך לגור אצלה. ממש בושה...

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור הלידה שלי :) (אני מזהירה ממש סיפור ארוך ) הכל התחיל ביום רביעי (הייתי שבוע 39+5) ב 1:00 בלילה התחלתי להרגיש צירונים אבל לא נלחצתי כי היה לי ככה מאז שבוע 36 ,אחר כך שמתי לב שזה לא מפסיק ויש לי כל 10 דקות ואז כל 9 ויורד לאט לאט הייתי ככה כל הלילה עד הבוקר ובבוקר אני ובעלי החלטנו ללכת לקופת חולים לראות מוניטור ולבדוק מה קורה כי זה לא היה צירים שכאבו בטירוף כמו שכולן מספרות... וכשהגענו הרופא ראה שיש חוסר מאוד גדול במי שפיר אמר שזה מאוד מסוכן לעובר ואני חייבת ללדת, הריץ אותנו לבית חולים.. הגענו לשערי צדק בדקו אותי שוב וראו שיש 0 אחוז מי שפיר אז הוחלט על זירוז ואישפזו אותי במחלקת נשים עד שיהיה חדר לידה פנוי.... חיכינו וחיכינו (בנתיים הייתי עם צירים אבל לא היה סדיר) וביום שישי אחרי כניסת שבת ראו במוניטור בעיה הדופק של התינוק החליטו" לזרז " את העניינים וסוףסוף להעביר אותי לחדר לידה להתחיל את הזירוז עד שהתפנה מקום עשו לי מוניטור.. דיברו איתנו על שכנראה אצטרך קיסרי בסוף הוחלט לנסות לידה רגילה עברו 3 שעות עד שהגענו לחדר זירוז שם בדקו לי פתיחה ( ממש לא נעימה) הייתה פתיחה 1 ו80% מחיקה ועשו לי חוקן. הרופאה עשתה לי קצת סטריפינג והחליטה לשים לי קודם ג'יל בנרתיק בתקווה שזה יתפתח ללידה רגילה. את הגי'ל שמו לי ב 21:00 ו22:00 הצירים שהיו התחילו להיות יותר ויותר תכופים ויותר כואבבבים הבעיה היא... שהייתי צריכה להיות על המיטה מחוברת למוניטור ועד שנדע את האפקטיביות של הגי'ל הייתי צריכה להשאר ככה במשך 6 שעות בשעה 4:00 מגיע רופא שעשה לי בדיקה ממש ברוטאלית וכואבת ועל הדרך גם סטריפינג כואב מאוד הייתה התקדמות של 0.5 ס''מ.... אחרי הבדיקה הזאת הגוף שלי נכנס לשוק רעדתי מקור והתחלתי לבכות כמו תינוקת. בגלל ההתקדמות האיטית של הגי'ל החליטו על פיטוצין והייתי צריכה להיות עם הפיטוצין כל הלידה על מוניטור ידעתי שאני לא יכולה להמשיך ככה אז לקחתי אפידורל פשוט הציל אותי!!!! לא הרגשתי אחרי זה כלום! ישנתי כמו תינוקת בשעה 7:00 בדקו שוב פתיחה הייתי 2/2.5 אבל עלה לי החום אז הביאו לי אקמול ואנטיביוטיקה... בשעה 11:00 בדקו שוב פתיחה והייתי בפתיחה מלאה 😱 והראש היה כבר ממש למטה העבירו אותי מחדר זירוז לחדר לידה והתחלתי לדחוף.. אבל הייתי כ"כ חלשה מהתרופות שזה לקח קצת זמן... ובשעה 12:17 שבת בצהרים יצא התינוק המתוק שלי 2.700 בשבוע 40+1 סליחה על החפירה היה לי לא קל אבל הקטנטן הזה שווה הכל!!!
הריון ולידההריון ולידה
💬25 תגובות