צריכה עידוד... קצת ארוך אבל ממש צריכה עצות פרקטיות.. בעלי עובד מחוץ לעיר ויוצא מוקדם מהבית לפעמים לכמה ימים. אנחנו אצל ההורים שלי כדי שאמא שלי תעזור לי עם הילד כשהוא מחוץ לעיר. היום בבוקר היינו אמורים לנסוע יחד לבית ב7 בבוקר (אין לנו רכב) אז תכננו לנסוע במונית וממש שמנו כסף בצד לזה . הקטני התעורר ב4 בבוקר ולא רצה לחזור לישון ועד שחזר לישון לקח זמן ואני נהייתי עייפה פיצוצים אז חזרתי לישון והוא התארגן ואמר שניסה להעיר אותי אבל לא התעוררתי וכשקמתי ממש נפגעתי שהוא נוסע לבד ושלא התחשב בי שקשה לי להיות לבד בבית אצל ההורים שלי ושאני צריכה בית.. הוא ניסה להתקרב ופשוט לא קציתי כל מגע שלו, אפילו לא הצלחתי להסתכל עליו זה בטח ישמע לכם מוגזם אבל זה כל פעם חוזר על עצמו. אני כבר דיברתי איתו מלא פעמים על הקשיים שלי ועל כמה שאני צריכה שפשוט יקשיב לצרכים שלי ושינסה לבקש לחזור הביתה כדי לעזור לי עם הילד כי מאז שנולד אני איתו לבד בבית לפעמים שבוע (הוא איש צבא, לכן הוא הרבה מחוץ לבית) דיברתי איתו שאמנם קשה לי לחזור לבית כי אני לבד וצריכה חברה אבל כן רוצה לחזור לבית כי אנחנו במעבר דירה שאני עושה הכל לבדת וכמה שקשה לי אצל ההורים שלי והוא אמר שהוא ממש מצטער וניסה לחבק אותי ושהוא קצה רק בטובתי וחשב שזה הכי טוב בשבילי ואמרתי לו שרק אם היה מקשיב לי באמת היה יודע מה אני באמת צריכה. בסוף הוא יצא לעבודה לכמה ימים ועכשיו אני תקועה אצל ההורים. ההרגשה בינינו על הפנים, אני פגועה, אני לא יכולה לחזור לבד באוטובוס כי אני עם תינוק ומונית עולה יקר ממש ואין לי איך לשלם את זה. ממש נפגעתי ממנו. הוא חושב שאני סתם מתלוננת ובוכה ושם עליי פס דיברתי איתו על זה ואמר שממש מצטער ולא שם עליי פס ושהוא שבור מזה שרבנו ושאני מרגישה ככה אבל אני פגועה ונאטמתי. אני מגזימה? אני לא יודעת כבר אם זה הגלולות שמטריפות אותי או שבאמת הוא יצא לא בסדר... אני לא יודעת איך לעזור לנו אני מחפשת מטפל/ת זוגי(מישהו/י דתי/ה) אנחנו מתווכחים מלא והנישואים שלנו ממש מתוסבכים ומורכבים ומלאים באתגרים וקשיים... באלי שזה יפתר כבר אני מותשת ועייפה תודה למי שקראה ❤️