סיפור הלידה שלי (זהירות ארוך ) אזזזז למי שעקבה ביום חמישי ב18:00 התחילו לי צירים סדירים (הריון ראשון אז לא הייתי בטוחה לגמרי מזה ) אחרי סקס ראשון אחרי חודשיים. הייתי בשמירת הריון משבוע 27 והגענו לשבוע 36 אז ידענו שהילד יצא מכלל סכנה. הגענו לאיכילוב בערב שכל העולם ואחותו היה עם צירים...ישבתי עם כאבים נסבלים איזה שעה וחצי בשקט בעוד שכל המקרים הדחופים נכנסים לפני. בסוף התחלתי להלחץ שאני רוצה לראות שהכל בסדר עם התינוק כי הבטן היתה קשה ולא יכולתי להרגיש את הילד הפעלתן שלי. אז התחננתי שיכניסו אותי למוניטור . אדישות ועמוס זה בדיוק מה ששמעתי על איכילוב ושם זה התחיל... למרות שחייבת לציין בחודשיים האחרונים הייתי שם פעמיים עם האורך צוואר מקוצר והיו ממש יותר סימפטיים. בכל אופן נכנסים למוניטור ורואים שיש צירים אבל כבר לא ממש כואב לי. מחכים עוד שעה וחצי לרופא והוא מכניס יד מפוצץ משהו (פקק רירי?) מלא דם מסביב ואומר לי פתיחה 7 ואת בלידה פעילה. ישר הולך לעדכן את האחות והיא מציצה מעבר לדלת ואומרת כל הכבוד ! ואנחנו אין לנו מושג על מה הוא מדבר...שבוע 36+2 אבל לא כזה כואב לי. אבל אני אומרת לרופא אני לא מרגישה אז אומר לי אז את אחת מברות המזל ... אז מה אנחנו עושים? מתפוצצים מצחוק... :) הזוגות שיושבים בחוץ שמעו את העדכון ורואים אותנו ולא מאמינים "את לא מרגישה כלום??" יושבים בחוץ מחכים לעלות לחדר לידה...אני עולה לבד בכיף שלי ... השעה כמעט חצות ביום חמישי , נכנסים לחדר לידה ומיילדת נחמדה בשם סלין מקבלת אותנו. (היא לא תשאר איתנו לארוע) חברה טובה מגיעה ואז אנחנו מתחילים לחכות. אחרי 3 שעות בא רופא ואומר את באותו מצב ולא מתקדמת הלידה פה. האחות אומרת אולי נעלה אותה למחלקה והוא אומר שמעדיף שאלד היום כי התינוק כבר נראה 3 קילו ואני בגובה 1.49 נראה לו שיהיה כבד עלי. אז נתנו פיטוצין...ששכבתי כאב אבל עדיין כאב נסבל. כל פעם באו להציע אפידורל , המחשבה היתה בלי כי אני קונטרול פריק ואיבוד תחושה של הרגלים היה מכניס אותי לחרדות וגם כל תופעות הלוואי הלחיצו. והכאב שוב... היה די נסבל. ששכבתי כאב יותר שקמתי ונעתי במקום ממש פחות. (המלצה - לעמוד במקום ולהניע את האגן בזמן הצירים) לי יצא גם זמר חסידי מהפה ...איזשהו יה יה יה יה שדי הצחיק אותנו וגרם לאווירה נעימה בחדר ( קשר ביני לבין הדת הוא בסיסי ביותר) . 4:00 הפיטוצין לא עזר להתקדמות והפתיחה נשארה אותו דבר אז הגבירו. התחלפה גם המיילדת ב7 נדמה לי והיא אמרה יאלה תוך שעה את יולדת. פה מגיע הקטע הקשה בשבילי לתיאור - היא נגעה פעמיים באזור פעם אחת כנראה סטריפינג ובפעם השניה כבר קרוב ל 8:30 בבוקר אני לא יודעת אם היא פיצצה את המים או מה כי בשניה שעשתה את זה קפצתי מכאבים של 10 לכאבים של 10,000... צרחתי את הנשמה וצעקתי שתפסיק, היא צעקה את יולדת תלחצי...ניסיתי ללחוץ נכון ועצמתי עינים וחיבקתי את הכרית ונשכתי אןתה. בעלי מצד שני מחזיק לי את הרגל , לא רציתי שיראה אבל בסוף ראה הכלללל. צעקתי והשתוללתי בשיא הקול איזה 10 ד תוך כדי שהיא צועקת לי את מקשיבה לי, את איתי , רצית לידה טבעית....וזה החלק שנחקק לי במוח . הראש שלו יצא והכתפיים נתקעו בעלי התחנן שאלחץ עוד ולא ידעתי למה אבל שמעתי אותו עם דמעות , הוא פשוט לא יכל לראות אותי בכאב כזה. כל הזמן שאלתי נו לא יצא? לחצתי פעם אחרונה הרגשתי כאב ושריפה והוא יצא .... למזלי לא נכנסתי להיסטריה של בכי...כי אז היתה יכולה להיות בעיה גדולה. נכנסתי לזעקות של כאב ורצון שיגמר אז לחצתי איכשהו אבל לא לחצתי תמיד נכון כי לא עשינו הכנה פיזית בגלל שזה היה שבוע 36 והיי

בית גרים עם ההורים נורא רוצים לעבור דירה כבר משלנו עפים על הבתים בחריש בקושי שכירות ובתים מעלפים מה אומרות על האזור ??

רגליים נפוחות 😭 מחר שבוע 37 - עד מתייי רגליים נפוחות ?? וזה ממשיך להחמיר להתחיל לדאוג?

האם ללדת בארצות הברית? היי בנות. רציתי לשאול אתכן אם כדאי לי ללדת בארצות הברית. אני רק עם בעלי פה בלי ההורים ובלי אף אחד. זה היריון ראשון ואני ממש מפחדת ללדת לבד בלי אמא שלי, אבל מצד שני זה לתת לילד את האזרחות הכי טובה שיש. מה אומרות ?

היי, העמסת סוכר 50 יצא לי 104. הריון קודם הייתה סכרת הריון. אני אצטרך את ה100? איך התוצאה?

חודש 3 זה מוקדם מדי לספר לאנשים קרובים ?