ארוך מאוד אבל בה לי לשתף 💜 ילדתי נסיכה קטנה יפה , היה לי קשה להתחבר אליה , לאהוב אותה , פשוט לא רציתי , בקיצור כמובן הבנתן שזה היה דיכאון אחרי לידה .. בעלי הוא האדם הכי עזר לי , הבין אותי , תמך בי , דאג וחיבק אותי , בכיתי לו הרבה הכל הוצאתי עליו ורק ספג כי הוא מבין איך זה .. בלעדיו לא הייתי שורדת בכלל !! עוד לא עבר הדיכאון והתינוקת נהייתה בת חודשיים , נכנסו לתקופה הכי קשה שהייתה לי , קורונה הגיעה אלינו הביתה , בעלי נדבק , ומאז שהרגיש תסמינים נכנס לבידוד בחדר נפרד , אחרי כמה ימים התינוקת יש לה חום , נסעתי למיון איתה עשו לה בדיקה וחיובית , כמובן גם אני נדבקתי , אשפזו אותי ואותה ובעלי לבד בבית , נכנסנו למחלקה ריקה , אין אנשים, אין חיים , הכל מת - הכניסו אותי ואותה לחדר רגיל שאמור להיות בו 3 מיטות רגילות , אבל היה בו מיטה לי ולול לתינוקת , חדר ענקי , אסור לי לצאת ממנו , היה שם פלאפון קווי עם מסך שבו אני יכולה לדבר כמו שיחת וידיו עם האחיות , נשארתי לבד עם התינוקת שלי , שלא הייתי מסוגלת לטפל בה לבד , האדם שהכי הייתי זקוקה לו והכי מבין מה אני צריכה רחוק , התמודדתי איתה בכל כוחי , אני הייתי חיובית ובכלל לא הרגשתי תסמינים. ברוךך השם , פתאום הגשתי חנוק לי , הורדתי הכיסוי ראש ועדיין חנוק קשה לי לנשום , הלכתי לפתוח חלון אבל לא נפתח רק טיפ טיפהה הוא נעול .. נהיה לי קוצר נשימה הגיעה האחות והרגיעה אותי , השתחררנו סוף סוף הביתה ודבר ראשון שעשיתי חיבקתי את בעלי אחרי כמעט חודש שהוא היה בבידוד , וזה הכי עזר לי אז , כמובן חזרהו ביחד כי כולנו חיוביים , וברוך השם עברה התקופה והשתחררנו אחד אחרי השני , נכון הייתה תקופה סופר קשה , אבל ממנה אהבתי את התינוקת שלי יותר , ועכשיו אני מחכה לרגע שיצא הבוקר כדי לחיות איתה עוד יום נוסף 💜 לא יודעת למה אני מספרת לכן אבל פשוט רציתי לשתף התקופה שכל פעם שאני נזכרת בה נהיה לי סטרס כזה , חשבתי אם שיתפתי זה יקל עלי קצת ..