מה עושים האם זה נורמלי נירא לי פשוט זקוקה לתמיכה הריון ראשון שבוע 33... לא מבינה מה קורה איתי, עם הגוף שלי עייפה תמידית מרגישה כמו רובוט או מכונה מתפקדת על אוטומט ללא כל רגש עד חודש 6 הכל עבר חלק ללא בחילות או תופעות כלשהן הייתי מאושרת בחודש שישי חליתי בצינון קשה ודלקת סינוסים ומאז הכל כמו סרט רע למרות שהמחלה עברה ... עייפות תמידית, נידודי שינה בחילות בעיקר בלילה, לא מבינה דבר חוסר ריכוז טוטאלי ולא לדבר על זה שמאז פעמיים כבר דלקות בדרכי השתן שבחיים שלי לא סבלתי מהן בעבר... האם זה נורמלי ? באמת מרגישה שאני כבר לא אני סליחה על החפירה פשוט כבר חייבת לפרוק

היי רונלי- שאלה על טמפרמנט, חשוב לי מאוד! היי, שאלתי כבר בפורום של האמהות אבל חשוב לי מאוד לשאול איש מקצוע, ואולי אם צריך תוכלי להפנות אותי לגורם שמבין בכך. קודם אשאל ואז אסביר 1) האם הבת שלי חרגיה בהתנהגותה ועליי לדאוג? 2) מה אני יכולה לעשות בפועל כדי להפחית את הצעקות? 3) איך להרגיע את עצמי? הבת שלי תכף בת 11 חודשים. מאז ומתמיד יש לה טמפרמנט ממש פעלתני ועצבני. אין לה טונוס שרירים גבוה, זה נדבק, אבל היא כזאת מאז שהיא קטנה. היא מתפתחת מהר "מדי" מבחינה מוטורית והיום היא פשוט מביעה את עצמה (גם שמחה וגם כעס) לרוב בצעקות חזקות ממש!!! היא מצד אחד חייכנית וחכמה וסקרנית וחברותית אבל מצד שני אני כבר לא מסוגלת לשאת את הצעקות שלה..כשהיא משחקת מילא, כי היא מגלה את הקול שלה וככה לומדים לווסתם את עצמם, אבל כשהיא כועסת ועצבנית וזה קורה מלאאא היא פשוט צורחת ברמה שזה מעורר בי תוקפנות בפנים!!! אני ממש צריכה להתאפק כדי לא לצעוק עליה בחזרה (וכבר קרה שלא התאפקתי!- ואז אני מחזקת את ההתנהגות שלה בלי לרצות!) אני אמורה לשמש דוגמה, משתדלת לדבר בנועם, לעזור לה לפרוק אנרגיה אבל לא מצליחה... אני מבינה שהיא עוד לא מדברת ולכן צועקת אבל זה לא בכי של תינוק, זה צעקות עזות...ולי כבר קשה איתן... אני לפעמים מאשימה את עצמי כי בחודשים הראשונים לחייה בעלי ואני עברנו משבר ורבנו המוןןן אז אולי זה השפיע עליה. לכן אנחנו ממש משתדלים כבר כמה חודשים לדבר יותר בנחת אבל זה לא עוזר אני רוצה לדעת אם יש עוד תינוקות כאלו או שאני "הרסתי את הילדה"... וגם איך להתמודד: אם אתן מענה מיידי לצורך שלה כל פעם שהיא צועקת היא מצד אחד תקבל את תחושת אומניפוטנטיוץ שתינוקות זקוקים אבל מצד שני זה יהווה חיזוק חיובי והיא תמשיך לצעוק..(וגם אולי זה כבר גיל של גבולות עדינים) ...אם אני מתעלמת כדי להיות אדישה לצעקות ולא לעשות מזה עניין אז אני מרגישה אמא רעה ולא ממלאה את הצרכים שלה... דוגמאות ביומיום: כשאני לא מאפשרת לה משחק מסוכן היא כועסת עם כל הגוף, ממש כמו גדולה משלבת ידיים כזה וצועקת חזק, נהיית אדומה. (לפחות נרגעת יחסית מהר) בזמן אוכל אם נתתי לה ביס ממשהו ורצתה משהו אחר שבצלחת היא צורחת ומתעצבנת. אם צריך להחליף לה חיתול והיא לא רוצה אותו דבר (וזה מלווה בבעיטות וסיבובים וניסיון לעמוד ולהקשות את הגב)... ולפעמים סתם ככה רוצה יחס וצועקת... פליז תעזרו לי להתמודד וגם להבין אם זה חריג או לא

היי בנות, שאלה סקירת מערכות ראשונה, וגינלי או בטני?

היי מישהי יודעת אם יש חנויות הריון בבילו?

באיזה גיל בתינוק אמור להתחיל לשבת או לנסות לשבת?

יואווו אני רק מתחילה לחשוב על הלידה ואני רוצה למות.. אני כלכךךךך מפחדת באמת אוף