השאלה אם הריבים והכעסים הם עכשיו בתקופת ההריון ( כי לפעמים הורמונים גורמים לעצבים ותיסכול ) או שזה בכללי קשר שהיה מלא בריבים וכו כמובן שלפרק הכל הכי קל לדעתי באמת לנסות לתקן כמובן שאם אין ברירה אין ברירה לא צריך לחיות בסבל

הריבים התחילו חודשיים לפני הכניסה להריון והתגברו בהריון. כל ריב הוא בוחר לקלל אין לו שליטה בכעסים צועק בלי שליטה ומאיים ואחרי כמה חצי שעה נרגע ומבקש סליחה וגל הזמן זה חוזר חלילה למרות שאני מאוד קשה מולו זה לא עוזר. חזרתי כבר פעם אחת להוריי התחנן ובכה חזרתי שוב אחרי שבועיים ושוב חזר לעצמו הוא מטופל אצל מנטור ועובדת סוציאלית הוא מודה בבעיות שלו אבל לי אין כוחות להמתין לטיפולים שיעזרו אם בכלל אופי לא יכול להשתנות הוא גרוש עם ילדים ועשה את זה לגרושה שלו גם (גילתי את זה רק לאחרונה). כל כך מבואסת שאני בהריון ראשון ועוברת את כל זה אני בדאון בוכה ולא נהנת מההריון פוחדת מהעתיד הכלכלי ולהשאיר את התינוק ללא אבא

מה מנטור? הוא צריך להיות מטופל אצל פסיכולוג/ית. אבל את אומרת שאת גם לא אוהבת אותו. אז מה בעצם מחזיק אותך איתו? אם זה רק בשביל הילד אז לא. אם זה כי את רוצה עתיד איתו כי את מעריכה אותו כאדם, כבן זוג, כאבא- אז שווה לתת לו הזדמנות לטפל בעצמו. אך כמובן רק אם הוא מראה נכונות. לא להישאר בקשר מתעלל שבו מקללים אותך.

בכל מקרה, אם יש לך אפשרות של ללכת להורים בינתיים- לכי על זה. שהוא יטפל בעצמו. בינתיים תרחיקי את עצמך מהסיטואציה.