חייבת לפרוק, בבקשה תעזרו לי לשפר את הרגשתי. אתמול הייתי בבדיקות וגילו כי המשקל של הקטן הוא 3.800. הרופאה במיון הסבירה לנו הכל על הסיכון בלידה של תינוק גדול ובאמת הייתה מדהימה והמליצה לנו שבעקבות המשקל והשבוע (40+3) כדאי מאוד ללכת לזירוז. אני ובעלי החלטנו לתת לקטן עוד צ׳אנס ולחזור ביום ראשון. מהרגע שעדכנו את האימהות אני מרגישה אשמה, כאילי אני אישה לא מספיק טובה. אני שומעת מהמילים של אימא שלי וחמותי שהן ממש מעדיפות שלא אבצע את הזירוז ולא מאמינות בו. ואני רואה את הפנים של בעלי שמנסה לתמוך כל כך. אני פשוט מרגישה שהם מאוכזבים ממני. חייבת לציין שהם כל כך תומכים בי ובהחלטה שקיבלנו (ללכת לזירוז ביום ראשון) אבל עדיין מרגישה שהם מאוכזבים. אולי אני מדמיינת, אבל כרגע אני לא מסוגלת להסתכל בעיניים של בעלי בלי להתחיל לבכות.