היי בנות אשמח זה ארוך ואני אשמח לתגובות שלא שופטות. אני חייה עם הבן זוג שלי(לא נשואים) יש לנו ילד בן 7 חודשים כרגע המצב שלנו לא הכי בשמיים מבחינה כלכלית ואנחנו חייבים להמון אנשים שלוחצים הבן זוג שלי נכנס לסוג של דיכאון שמשפיע גם עליי הוא לא קם לעבוד ואנחנו חיים אצל ומאבא שלן אני גם לא עובדת כי אני שומרת על הילד אין לי שום עזרה מצידו לא בבית ולא בטיפול של הילד. אנחנו אוהבים אחד את השניה אבל הגענו למצב של חוסר כבוד מוחלט לא מפסיקים לקלל ולהוריד את העצבים על השני כבר לא טוב לי אבל זה עניין שהוא זמני עד שהבית ימכר ונצא מכל הבלגאן כרגע לא רואה את זה כל כך באופק אין לו אף חבר שבאמת עומד לצידו ואני באמת שוקלת לסיים את הקשר הזה ואני מפחדת עליו כי הוא באמת יהיה לבד אמא שלו נפטרה לפני פחות משנתיים שהייתה החיים שלו הוא ואבא שלו לא מסתדרים והחברים לא כל כך חברים, עוד שבועיים הוא צריך לעבור ניתוח ודיברנו על זה שאף אחד לא יחכה לו בחוץ חוץ ממני. ישבתי עם ידיד מהעבר שהוא ההפך הגמור ממנו ואני כן רואה עתיד טוב איתו כמובן שאין בנינו כלום אבל כן יש משהו שיכול להתפתח. אני כל הזמן לצד הבן זוג שלי ותומכת בו בכל סיטואציה שקיימת אבל זה כבר מתחיל להעיק שהוא לא עושה כלום שנצא מהמצב המגעיל הזה שאנחנו נמצאים בו אני יושבת איתו לשיחות בלי סוף אבל כל הזמן יש לו סיבות לדחות את החיפוש עבודות, בחיים לא גנבתי מסטיק והגעתי למצב שאני גונבת נוטרילון כדי שיהיה לילד שלי מה לאכול כי אין לי את האפשרות לקנות לו אוכל ומה שאני מקבלת מהתרומות לא מספיק. מה הייתן עושות במצב כזה?