מתפרק לי הבית ? ילדתי לפני שלושה שבועות ואנחנו בינתיים אצל אמא שלי אחרי התאוששות קשה. מהרגע שילדתי (אחרי מערכת יחסים מקסימה של 3 שנים) גיליתי עוינות ורגשות מאוד קשים מבעלי. הוא נמצא איתי אצל ההורים ולדעתי לא מוצא את עצמו, הוא מקנא בתינוק אבל אוהב ומטפל בו גם. הוא מרגיש שנדחק הצידה ותאמת, שהוא כרגע לא ממש מעניין אותי. מה שמעניין אותי זה הבייבי ואני כל כולי סביבו. אני רוצה לחזור לדירה שלנו ולחיים האמיתיים אבל מרגישה שאני לא אקבל ממנו את התמיכה שאני זקוקה לה (שאני מקבלת אצל ההורים) הוא כל הזמן מאיים בגירושים, ב לפרק את החבילה ובזה שהוא מרגיש שאנחנו לא באותו מקום. כל תחילת הנישואין שלנו אני מרימה לו ובונה אותו, מעודדת אותו להתקדם בעבודה ולהרוויח, שמה את עצמי במקום עצמאי ולא נזקק ועושה מה שאני יכולה כדי להרים אותו. הוא קצת התבלבל, הוא הרגיש בעבר שמאזן הכוחות הוא שהוא הדומיננטי ועכשיו שנולד הבייבי הוא מרגיש את המעמד שלו הולך ומתערער. אני מתביישת להגיד אבל התחתנתי בגיל מאוחר ועשיתי פשרה.. אני כן אוהבת אותו אבל אני מרגישה שהוא בא מעולמות שונים ממני והכל צף עכשיו כשאני אצל ההורים ורואה את ההבדלים בין המקום שהוא בא ממנו למקום שאני באתי. מה שיותר חמור בעיני זה שאני הולכת ומתחזקת אחרי הלידה ומגלה את החיבור המטורף שיש ביני לבין התינוק, והוא הולך ומתערער. כל מה שיודע לעשות מתוך המצוקה שלו זה לאיים בגירושים. אתמול כבר אמרתי לו שלא אכפת לי... ושגם אני לא באותו מקום שהייתי (אני באמת לא.. אבל לא יושבת שזה נכון לפרק את החבילה ) אני סתם מוטרדת שאני שניה אחרי לידה ולא מקבלת ממנו שום תמיכה כמו שיש לי אצל ההורים שלי... אני לא יודעת מה לעשות... האם לעוד מישהי זה קרה ? האם זה אי פעם מסתדר ? האם הבעל מבין שהכל צף אחרי לידה ? שצריך לתמוך ביולדת ... אני מפחדת שלבעלי אין את האינטליגנציה הבסיסית להבין מה קרה לנו פה