וידוי ראיתי כמה וכמה פוסטים של נשים שלא טוב להן עם הבעל ומבולבלות..אני לא אומרת לרוץ ולהתגרש או למהר ולהיפרד אבל אם יש משהו שלמדתי על בשרי זה שיש אנשים שאי אפשר לתקן! הייתי בזוגיות נוראית אלימה והורסת ..הוא הצליח לשבור אותי. את השמחת חיים שלי ואת הרצונות והחלומות שלי.. נשארתי כי הייתי בהריון.. האמנתי שהבייבי יוולד יהיה יותר טוב ולא היה.. ואז אמרתי בחג הדברים ישתנו ולא השתנו.. הילד יגדל והוא יבין וזה רק הלך והחמיר... נשארתי שם 3 שנים בשביל הילד עד שגליתי שבנוסף לכל הוא בוגד בי אז קמתע והלכתי.. לא היה פשוט ועברתי גיהינום ועד היום יש בתי משפט ועניינים.. אבל הבנתי בדיעבד שנגזלו ממני 3 שנים מהחיים שיכולתי לרוח ולהיוץ מאושרת בשבילי ובשביל בני.. היום אחרי 4 שנים מהפרידה התחתנתי עם מלאך .. אני בהריון ממנו . בני גר חצי אצלי חצי אצל האבא.. ואני מאושרת רק תמיד יש נקודה בלב שכואבת לי שהוא הצליח לגזול ממני שנים יפות.. אז אם לא טוב לך ואם את מנסה ולא מצליחה ואם הוא גורם לך להיות עצובה כל הזמן קומי ותלכי והחיים יסתדרו גם כשאת לא רואה את זה.. א'ל כמובן רק אם אין ברירה ואין דרך לתקן. יותר גרוע מלהיות במקום הלא נכון שנה זה להיות שם שנה ויום אחד!