בנות אני חייבת לפרוק ולשתף...כמעט שלושה שבועות אחרי לידה....לידת בני הבכור החיים שלי. לפני הלידה אני ובעלי היינו הכי קרובים בעולם, הייתה לנו זוגיות מדהימה היינו זוג יפה ברמה שחברים שלנו לוקחים את הזוגיות שלנו כהשראה לזוגיות שלהם... ומאז הלידה פתאום התרחקנו כל כך ואנחנו לא מסתדרים בכלל בכלל...אני מרגישה לבד...אני מרגישה שרק אני מטפלת בתינוק שלנו ואני מרגישה סוג של חוסר הערכה וזלזול מצידו..אני לא באמת מרגישה כאילו הוא נותן ומעניק כמו שציפיתי...ברור הוא עובד וזה ואני זאתי שקמה בלילות כמובן כי הוא עובד אבל אני מרגישה איפשהו שהוא ממש לא מעריך... אני מרגישה שיש לי קצת דאון מאז הלידה האמת כי ממש קשה לי זה משהו שהוא חדש לי לגמרי והלילות ללא שינה, הבכי, הגזים, זה שאין לי זמן לעצמי ואני כללל היום סביב הילד ועוד לסבול פרצופים וחוסר סבלנות מבעלי... גם עכשיו הוא חזר וספגתי ממנו פרצופים מגעילים ברמה שנכנסתי להתקלח ובכיתי במקלחת...פשוט כללל יום אנחנו רבים...כבר ירד לי לגמרי...אני הגעתי למצב שאני עומדת במקלחת והמחשבה על גירושים עוברת לי בראש...מרגישה לבד כל כך...וגם בדיוק שבוע הבא אנחנו עוברים דירה לעיר אחרת רחוק מההורים שלי אז עוד יותר מרגישה לבד ועוד יותר מדוכאת... לא יודעת מה לעשות כבר איך להרים את עצמי...אני בן אדם שמח בדרך כלל ומאז הלידה פשוט אני דכאונית וכל היום בוכה ועצובה לא יודעת מה יש לי אוף כותבת את זה ועם דמעות בעיניים....