היי אהובות! יש לי שאלה קצת מוזרה חחח מקווה למצוא כאן את התשובה כל בדיקה שעשיתי אם זה סקירה או הערכת משקל (אני היום שבוע 32 ברוך השם) בקיצור לא נתנו לי לראות את הפנים שלו שבוע שעבר עשיתי הערכת משקל וביקשתי לראות והיא אמרה שהראש למטה ואי אפשר לראות וזה לא נכון יש לי חברות בשבוע 38 שהראו להם אני מריגשה שבגלל הקורונה כל רופא/ה שאני הןלכת רק מתקתקים אותי ושולחים הביתה מצד אחד משמח ממש שהכל תקין ברוך השםם! אבל מבאס מצד שני החוויה איתם עם הרופאים לא נעימה בקיצוררר לשאלתי חחחח איך אני יכולה לראות אותו🥺🥺🥺 ורופאי מיון הם הכי חסרי סבלנות אז אין מצב לראות שם ונכון שאני אלד יהיה לי אותו לכל החיים אבל כן באלי מזכרת קטנה ובכללי לדעת לדמיין אותו לחלום עליו משהו😓😓
הריון ולידההריון ולידה
💬9 תגובות

תגובות (9)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 באוקטובר 2020 בשעה 08:47
בחודשים מתקדמים מאוד קשה לראות את הפרצוף מוזר שבסקירה מוקדמת ומאוחרת לא הראו לך אני אחרי הסקירות גם כבר לא הצלחתי לראות בבירור מראים רק איברים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 באוקטובר 2020 בשעה 08:48
אם יש לך אפשרות ללכת לרופא פרטי, תוכלי לראות , מהחוויה שלי הם מאוד סבלניים .. כמובן שמשלמים בהתאם . יש אפשרות לקבל החזרים מהקופה , תבדקי מה מגיע לך . בהצלחה ♥️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 באוקטובר 2020 בשעה 08:48
סתם מבאס בסקירה מוקדמת רק הראו לי אבל הוא היה קטנצ’יק לחברה שלי בשבוע 38 הראש היה למטה וראו ממש
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 באוקטובר 2020 בשעה 08:51
אצלי גם עד היום שבוע 39 אני לא יודעת איך הוא נראה. בכל הבדיקות הוא היה עם הראש למטה , פנים כלפי הגב ויד על הפנים. ניסו לתפוס בסקירה המאוחרת ובהערכת משקל אבל הוא תמיד היה בתנוחה הזאת ולא ראו כלום . באסה . אבל מתנחמת בזה שבקרוב אראה. אני זוכרת את הציפיה שלי בסקירה המאוחרת לראות את הפנים.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור הלידה שלי! גם ככה אי אפשר לישון אז למה לא לשתף 😝 ילדתי ב1.9.19 את המושלם הקטן שלי - זיו בשבוע 40+3 בלי שום סימן ללידה באופק, לא צירונים לא ירידת מים לא פקק רירי, הלכתי לישון בשעה 1:00 וב2:00 התעוררתי עם כאבים די חזקים, ואני אומרת לעצמי וואו זה בטוח צירים אבל אם זה מתחיל ככה מה יהיה בהמשך?, ובראש שלי אני רק חושבת איך אני אמורה לסחוב כמה שיותר בבית כי עדיף לי מאשר לחכות סתם במיון.. הייתי בטוחה שאם אני אלך למיון ישלחו אותי הביתה כי אין לי כלום. נכנסתי למקלחת ניסיתי להעביר את הכאבים ואז אמרתי טוב אין מצב הערתי את בעלי וב4:00 הגענו למיון.. שהגענו הכאבים הגיעו לרמה מטורפת חשבתי שאני מתה, שמו אותי במוניטור ופתאום אני מרגישה רטוב בתחתון והכאב רק מתגבר המיילדות לא מגיעות כי יש עוד בנות ואני כבר התחרפנתי ניתקתי תמוניטור וקמתי והלכתי.. בנוסף התחלתי להקיא ובנתיים המיילדות אומרות לי לחכות לרופאה ואני אומרת להם שיכינו לי אפידורל כי אני לא יכולה לסבול.. נכנסתי לרופאה סוף סוף שבדקה פתיחה ותוך כדי פותחים לי וריד ושוב אני מזכירה להם שיכינו לי אפידורל ושוב מקיאה.. ב7 נכנסתי לחדר לידה (לא יודעת איך עברו 3 שעות כבר) ושם כבר התחלתי לצרוח למרדימה שתבוא (ואני בחורה אחת השקטות ובאמת ששום כאב לא מזיז לי) עד שהיא באה היה נראה לי נצח בפועל נראה לי שחיכיתי מקסימום רבע שעה.. לקח הרבה זמן כי גם לא הצלחתי לא לזוז וגם היא אומרת שמשהו בגב שלי עקום אבל תודה לאל שהיא סיימה וזה עבד וסוף סוף חזרתי להיות בן אדם.. הגעתי עם פתיחה 2 ובשעה 12:00 כבר היתי בפתיחה מלאה! ואני חשבתי שאני הולכת להשאר לפחות עד הלילה בחדר לידה כי זו לידה ראשונה.. (וגם לא בדקו פתיחה יותר מידי בגלל הירידת מים אז לא ידעתי שהתקדם כל כך מהר) השאירו אותי עוד שעתיים ככה בפתיחה מלאה כי הראש היה גבוה ורצו לתת לו לרדת מה שלא קרה, ניסיתי ללחוץ ולא ממש עזר אז בסופו של דבר ילדתי עם ואקום ממש עדין, וחתך יזום אחד, ובשעה 14:44 נולד הנסיך 😍😍😍 משם עברנו ל0 הפרדה מודה שביום הראשון הייתי קצת (הרבה) בשוק, ובלילה השני היה לי משבר קטן והתחלתי לבכות כי לא ידעתי איך להרגיע את התינוק. אבל עכשיו אנחנו בבית ואני מאוהבת בייצור הקטן הזה ורוצה להמליץ על בית חולים מאיר גם המיילדות הרופאים והאחיות כולם מדהימים והמחלקה של אפס הפרדה גם ממש נעימה ואוכל טעים! סחתיין למי שקראה את כל החפירה מזל טוב לכולנו ובהצלחה וביידים מלאות לכל מי שעוד לא ילדה
הריון ולידההריון ולידה
💬19 תגובות👍6 לייקים