היי אהובות, חייבת לפרוק.. מרגישה כאילו נכפו עלי החיים האלו . למרות שאני זו שבחרתי להתחתן מוקדם ולא למנוע ילד ראשון . אבל את השני כבר נכנסתי להריון כשמנעתי עם גלולות ובאמצע דיכאון אחרי לידה ועכשיו אני עם שני ילדים , עדיין לא למדתי כי בעלי לומד ואין אפשרות שנלמד שנינו. אנחנו אצל ההורים כי כל המצב של הקורונה הזה בתוך כל החוסר ודאות והיכולת להתפרנס.. אני מרגישה חסרת כוחות , עיפה ועצובה . לא תמיד. אבל עכשיו פשוט בא לי לשכב במיטה. והאמת שזה מה שאני עושה ובעלי ואחותו שומרים על הילדים . אמא שלי ואני לא מדברות , למרות שביקשתי סליחה למרות שהיא זו שפגעה בי ואני כל כך צריכה אותה ההורים שלי בעצמם בכאסח.. לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי אני הכי משתדלת בעולם להיות אמא טובה וזה קשה. אני מרגישה שכרגע אין לי פניות נפשית להכיל אף אחד.