מוכנות?? זה הולך להיות קצת ארוך😅 שבוע 41+1 הולכת בשיא תמימותי לגבות בשעה 12:00 פתאום מתחילה להרגיש רטיבות חשבתי ברח לי השתן קמתי לשירותים משתעלת וממשיך לצאת עזבתי הכל ורצתי לבית חולים מגיעה אומרת להם יש חשש לירידת מים מכניסים אותי לחדר אחיות בודקים ונחשו מה?! אכן ירידת מים מתרגשת של החיים לא מבינה מאיפה זה בא עליי פתאום , בודקים פתיחה 1.5 מחיקה 70% וללא צירים כלל, מחליטים להוריד לחדר אשפוז יושבת,צוחקת עם אמא , הולכות,עולות ויורדות מדרגות וכלום במשך יום שלם אין צירים ואין כאבים קמים יום למחרת (שבוע 41+2) עושים לי בבוקר בדיקת פתיחה עדיין 1.5 מחיקה 80% מתהלכת קצת עם אמא ובום מתחילה להרגיש כאבי צירים שלא חשבתי שאחווה ,כדור פיזיו,מסג בגב מה לא ואני צורחת לאלוהים ,לקראת השעה 12:15 כשכולי כאובה מהצירים באים לבדוק אותי צירים צפופים שמגיעים עד ל-160 במוניטור וירידות בדופק העובר הוחלט ישר לעלות לחדר לידה עולה לחדר לידה צורחת את נשמתי ורק מתפללת שיוציאו אותו ממני כבר אין כאבים כאלה בעולם בודקים פתיחה 2.5 אחרי בערך שעתיים של צרחות במחלקה הביאו את המרדים ומשם חלום לא מרגישה כלום ,מבסוטה,צוחקת ומחייכת מחליטים להוסיף לי פיטוצין לזרז את הלידה כי בכל זאת כמעט 24 שעות עם ירידת מים,אחרי בערך 5 דק ששמו לי את הפיטוצין ירידות בדופק העובר ,לא מגיב, בשניות שמיצמצתי עיניים 7 מיילדים אצלי בחדר מחתימים אותי על טופס הסכמה לקיסרי מסבירים לי שיש האטות משמעותיות בדופק וכנראה שהחבל כרוך סביב הצוואר חותמת.. כולי בוכה ורועדת רק שיהיה בסדר שינשום לא רוצה יותר מזה,ואז שומעת את הבכי הראשון של האוצר הקטן שלי ובוכה יחד איתו מנשקת אותו ומודה להשם יתברך שהוא בסדר ,מעבירים אותי לחדר התאוששות לשעה וחצי ומחזירים לחדר יולדות בעלי מגיע לחדר שלי מביאים לנו את הקטן שלנו ולא מאמינים שאנחנו סוף כל סוף הורים✋🏻