קצת מתביישת, אבל אני בספקות לגבי ההריון היי בנות, אני נשואה כבר כמה שנים, וכרגע בתחילת הריון ראשון. אני מאוד שמחה בהריון הזה והוא היה מבחירה וממחשבה ולא בטעות. אני מדברת אל העובר הקטן שגדל בתוכי ומתפללת כל לילה לקב"ה שישמור לי עליו. העניין זה שהתחילו לי ספקות, נורא קשה לי עם ילדים, אני מאוהבת באחיינים שלי אבל אחרי כמה זמן איתם כבר נגמרת לי הסבלנות. היום שמרתי על תינוק של חברה וכמעט איבדתי שפיות כי הוא פשוט בכה והיה אחרי אוכל וגרפס עם טיטול נקי ופשוט לא הבנתי מה הוא רוצה, כמעט תלשתי לעצמי שערות. אם יהייה לי ככה קשה עם הילד שלי? אם לא תהייה לי סבלנות? אם אני אסבול להיות אמא? אני כבר לא יודעת מה לחשוב

בנות בשבוע 4 יש פה מישהי שלא סובלת מרגישות בחזה?

מוקד נשים אין מוקד נשים באשדוד ? אני במכבי ? מה עושים במצב הזה

העמסת סוכר 100, הייתן חוזרות על הבדיקה (הנוראית) הזאת גם שיש ערך אחד שלא נמצא מסיבות טכניות?🤦🏻‍♀️

ואי אני לא סובלת את חמתייי שאלוהים יסלח לי

אפשר דוגמאות בבקשה מה לבקש בתוכנית לידה? על מה לשים דגש?