חייבת לפרוק. אנחנו במצב מאוד לא טוב בזוגיות. בעלי אוהב לדוג. לילות שלמים הוא מבלה מחוץ לבית. במהלך היום הוא הרבה אצל אמא שלו. יושב שם במרפסת שעות. בקושי יש בניינו תקשורת. וגם כשיש הוא כל הזמן מתווכח איתי על דברים. וגם כשמנסים ללבן הוא נתפס על קטנות כדי רק להאשים וגם רואה את המציאות בצורה עקומה. מפיל עלי הכל. הרבה פעמים מקלל. אתמול דיברתי איתו הכי יפה בעולם פתאום אמר לי סתמי תפה תפסיקי לזיין לי את השכל. (זה לא הקללות זה רק נגיעה לאיזור). נשבר לי כבר מהנישואים האלה. הוא לילות שלמים מחוץ לבית (ולא הוא לא בוגד ברוך ה). גם כשהוא פה היחס מגעיל. אין לי פשוט כבר כוח. בא לי לקחת ממנו פסק זמן שילך לאמא שלו לכמה ימים שיראה מזה בלעדיי ואז אולי לפרק חבילה. יחס והתנהגות פשוט ברמה הכי נמוכה ושפת רחוב מגעילה.
💬47 תגובות

תגובות (47)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 באוקטובר 2020 בשעה 21:36
לא רואה סיבה להשאר בנישואים כאלה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 באוקטובר 2020 בשעה 21:40
קודם כל איך את מרגישה מבחינתך? רוצה לתקן? תמיד אפשר לתקן. זוגיות לא מתקיימת על אוויר ועל לא להיות יחד אלא על חוויות ושיתוף וביחד... זה מובן מאליו אבל גם לא מובן מאליו כדי ליצור זוגיות טובה צריך זמן, זמן ביחד, זמן לדבר ולספר ולפתוח את הלב.. הלב לא נפתח ברגע. זמן לחוויות זוגיות, גם הליכה זו חוויה כן.. אז קודם כל אם יש רצון תמיד יש סיכוי עכשיו רק להתחיל, לאט לאט בצעדים קטנים הכל אפשרי!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 באוקטובר 2020 בשעה 21:48
מדברים על הכל. הכל ידוע. יש גם ילד בתמונה:/ באמת שאני לא רואה דרך חזרה.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 באוקטובר 2020 בשעה 21:50
לי מאד עזר לצפות ביוטיוב בהרצאות על תקשורת מקרבת הבנתי שאני מדברת לא נכון ובעצם פוגעת בזוגיות בעצם הדיבור בצורה הלא נכונה (וכמובן שנינו כן) למדתי איך לדבר נכון, איך לדבר על צרכים ורגשות ובעיקר לבקש מה אני צריכה בלי לדרוש ולכעוס או להרגיש קורבן שלא מגיע לי יחס כזה ומגיע לי יחס אחר אלא למדתי לבקש את מה שאני צריכה אחרי תקופה שתרגלתי את זה שמתי לב לשינוי ענק גם אצל בעלי פשוט מעצם השיח שהשתנה כל הבית שלנו השתנה! אני בהריון הקודם רציתי להתגרש ממנו ועזבתי עם הילד לשבועיים עד שהוא ממש התחנן שנחזור ורק אחרי שאני עשיתי את השינוי בעצמי הבית שלנו עלה על דרך המלך והיום בהריון 3 ואני יכולה להגיד לך שהזוגיות שלנו מדהימה ומעולם לא חשבתי שזה אמיתי אבל זה אפשרי וזה יכול לקרות גם אצלכם!

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני 4וחצי חודשים אחרי לידה, עדיין מתוסכלת עצובה לפעמים וכמובן עייפה. כשאני באה ואומרת לבעלי שאני רוצה שיקח את התינוק שיאכיל ירדים או שפשוט יקח אותו ממני (כי מצטערת אבל לפעמים אני נואשת להפסקה ממנו!) הוא מגיב כאילו בהלם שאני מדברת ככה כי מבחינתו אני הרי מטפלת בבן שלי, אז לא מובן לו למה העצבים והתסכול. למילותיו ״את מדברת עליו כאילו הוא האויב שלך או משהו״. והתגובות האלה שלו ככ מעליבות אותי כי זה גורם לי להרגיש כאילו התחושות שלי לא לגיטימיות ושאולי אני באמת לא בסדר ואמא רעה וזה גורם לי יותר להיסגר ולא לשתף אותו ברגשות שלי. אחות טיפת חלב אמרה שנראה כאילו אני סובלת מדיכאון לאחר לידה והפנתה אותי לרופא אבל אמרתי לה שאני עדיין לא יודעת אם אני מסוגלת לפתוח את התחושות שלי מול אדם זר, וכמובן שאמרה לי לשתף מישהו קרוב. עכשיו כשאני מקבלת תגובות כאלה מבעלי זה גורם לי עוד יותר לסתום את הפה ולהיסגר. לא יודעת הייתי חייבת לשתף. אם יש למישהי פה איזשהי תובנה, או משהו מעודד אשמח לשמוע❤️
💬13 תגובות