טוב הייתי רוצה לשתף אתכן ולשמוע דעות מה דעתכן. לי ולבעלי יש זוג חברים שלפני שנה היו ממש חברים טובים. כשהם היו ההריון הם סיפרו לנו ממש ישר עוד לפני הבדיקת דופק (בערך בשבוע 5) בהריון ואחריו הם נהיו ממש בלתי נסבלים (ובאמת שבכנות ניסינו) וכל הזמן התעניינו רק בעצמם ובילדים ולכן לאט לאט הקשר דעך.. מאז שגילינו על ההריון (היום אני שבוע 32) היינו אצלהם כמה פעמים ומרוב שהם היו עסוקים בעצמם הם אפילו לא שמו לב לבטן (ואנחנו פחות רצינו לספר כי חשבנו שהם ישימו לב ואז כמובן נספר בצורה מצחיקה אבל בגלל שהם לא שאלו אז פשוט ויתרנו גם) יש לציין שבפעם האחרונה שהיינו אצלהם זה היה כבר שבוע 24 בערך והייתה בטן אז אי אפשר היה להתעלם. בקיצור הלידה לאט לאט מתקרבת ואני מרגישה קצת לא נעים שאנחנו ידענו אצלהם ישר והם בכלל לא מודעים למה שקורה אצלנו, מצד שני האשמים היחידים פה זה הם שלא מתעניינים ושואלים ולכן גם הקשר נותק (ברור שגם אנחנו אשמים אבל אנחנו עשינו מהצד שלנו מה שאפשר). התחלתי לחשוב על זה שבסוף הם יגלו דרך הפייסבוק אחרי הלידה ויעלבו..
הריון ולידההריון ולידה
💬10 תגובות

תגובות (10)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 באוקטובר 2020 בשעה 18:35
תגידי לה כזה את יודעת שאני בהריון ואם היא תענה שלא תגידי לה ימצחיקה היינו אצלך כשהייתי כבר בשבוע מתקדם איך לא ראית
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 באוקטובר 2020 בשעה 18:40
למה שלא תספרו פשוט מה הרגשי הם באמת עסוקים כי יש להם ילדים אני אישית הייתי מעדיפה שלא ישימו לב שאני בהריון הייתי רואה את זה כמחמאה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 באוקטובר 2020 בשעה 18:45
לדעתי תקחי את זה דווקא לכיוון טוב... מאוד יכול להיות שהיא קלטה שאת בהריון כבר מיזמן וכנראה תהתה למה את לא משתפת אותה ( ובטח חשבה לעצמה שאולי את פשוט לא רוצה או לא מעוניינת לספר מכל סיבה שהיא) אז פשוט "לא דחפו את האף" , כי ביננו אנחנו רואות פה הרבה פוסטים של כאלה שמתעצבות ששואלות אותם... והכי מה שנראה זה שהם רק סיפרו וסיפרו על עצמם כדי שייצא מימך משהו ופשוט תבשרי להם על ההריון , מעצמך .
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 באוקטובר 2020 בשעה 18:47
תכלס הגיוני שאולי לא נעים להם לשאול תספרו כבר

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

במצוקה ממש.. אני לבד בעולם ...אני 3 חודשים אחרי לידה, לא נשואה אבל נמצאת עם בן זוג יש לנו ילד אחד משותף ולו יש 3 ילדים מהאישה הראשונה. ששוכבים עדיין כואב לי ואני סובלת שדוכבים ובכל זאת בשביל שלא יהיה לו חוסר שוכבת סובלת וגם בוכה ולא אכפת לו שאני סובלת עד שאמרתי די אני כבר פצועה זה שורף ויש לי חתך (ילדתי בלי תפרים הכל רגיל) בגלל שלא שוכבת איתו מתעלם ממני לחלוטין לא מספיק אני חסרת ביטחון הוא מנצל את זה ומתנהג איך שבאלו כאילו מי הוא... והכעסים משפיעים עליי מאוד ואני לא רגועה עם הבן שלי . בגללואנחנו חתומים חוזה שכירות שנתיים וחודשיים מנסים לחפש מחליפים ולא מוצאים. אני סובלת יום יום בוכה ימים שלמים ולילה ובבוקר אחרי כל ההתעללות הוא מחבק נוגע בי עד שנמאס לו שאני אומרת שקשה לי הוא מצפה שאבכה בלילה וביום יעביר כאילו כלום לא היה. אני מרגישה כאילו יש עליי קללה שאני לא יודעת איך לצאת ממנה. איך משתחררים ???
הריון ולידההריון ולידה
💬16 תגובות