קודם כל מודעות זה כבר חצי דרך לפתרון תזכרי שהוא קטן צריך תשומת לב, יחס , יום שעובר לא חוזר תניחי את הטלפון בצד זה טיפ ממני כשאני חוזרת מהעבודה לילד שלי בן 1.7 אני מעלימה את הטלפון וכל כולי שלו משחקת איתו,מחבקת אותו, מדברת איתו זה ההעצמה והבטחון שלהם וזה חשוב כבר מגיל לידה. במקביל תדאגי לנפש שלך ולמה שגורם לך טוב תזכרי אמא טובה זאת אמא שטוב לה.

ממש מה שדניאל רשמה תנסי פחות להיות בפלא יש לי גם תינוקת בת 4 חודשיים ואני משתדלת לתת לה את הכי יחס חום ואהבה זה ממש חשוב לביטחון שלהם הוא צריך אותך ❤

היי יקרה, הייתי מתחילה בלחשוב למה את מרגישה ככה . כלומר מה מונע ממך להרגיש שאת נותנת לו פחות ממה שהוא צריך? האם את אובייקטיבית או שאת סתם ביקורתית כלפי עצמך. במידה ואת אובייקטיבית וקשה לך לתפקד הייתי פונה לעזרה (רופא משפחה) ובודקת האם את לוקה אולי בדיכאון לאחר לידה, זה לא בושה ויכול לקרות לכל אחת. ובמידה ואת מוצאת שאת סתם ביקורתית כלפי עצמך, אז תזכירי לעצמך שמגיע לך גם לשבת לשתות קפה ולהיות בפלאפון. כמובן לא על חשבונו אלא למצוא סידור שיקל עלייך עם רגשות האשם. (אולי להעזר בסביבה הקרובה לשעה שעתיים עם עצמך או אפילו בייביסיטר). בכל מקרה תזכרי שאת מנסה לתת מעצמך הכל כמו שכתבת וזו תקופה מורכבת ומלאה בשינויים ואתגרים אז אל תהיי קשה עם עצמך.