לא קשור... נסתם לי האוזן. מעצבן!! למישהי יש פיתרון? כבר יומיים ככה

תנועות באיזורים מוזרים לא נתקלתי בשאלה כזו ... אני שבוע 28 שיליה קידמית .. בשבועיים האחרונים בן זוגי ואני מרגישים בעיטות ותזוזות אך ורק בצידי הבטן ולא באמצע הבטן כפי שהיה בעבר ... התחרפן לי העובר ??? או שזה תקין ?

לגזור ציפורניים לתינוק התינוק שלי בן תשעה חודשים לא מוכן שאני אגזור לו ציפורניים. ממש סובל מזה. אולי יש שיטה שאני לא יודעת עליה!? איך אתן גוזרות?

סימיקול אם שכחתי לתת לפני הארוחה אפשר לתת סימיקול אחרי הארוחה?

בבקשה משתפת ומקווה שאני לא היחידה ילדתי לפני חודש וטיפה תינוקת מהממת(לידה ראשונה) ...הכל באמת מעולה ואין לי שום תלונות ואני מתחילה גם להנות ממנה ולצפות כל פעם איך היא גדלה❤ אבל! אני לא מרגישה אובססיה אליה כמו כמעט כל האמהות שאני שומעת מהן איך הן מגיבות לכל מיני סיטואציות...אתן כמה דוגמאות: קודם כל לא הייתה לי טיפת רכושנות מרגע שהיא נולדה, אני כמובן יודעת שלא כולן רכושניות ובטח לא כולן ברמה של "אל תגעו לי בילד" אבל עוד מהימים הראשונים בבית חולים לא הרגשתי מועקה או משהו חסר כשנגיד השארתי אותה ללילה בתינוקיה וכשהעירו אותי בבוקר לבוא לקחת אותה משם לא רצתי עם נשימתי האחרונה כולי מתרגשת לראות אותה...שמחה כן, אבל לא השתנתי ניטים מזה שאני רואה אותה אחרי לילה שלם "לבד"... עוד דוגמא...אין לי פחד או חשש להשאיר אותה עם אף אחד מבני המשפחה(כמובן כאלה שאני סומכת עליהם ברמה הבסיסית שידעו מה לעשות עם תינוק) כן אכלתי סרטים מה יעשה אותו בן אדם אם היא תתחיל לבכות נגיד או יהיו לה גזים ואיך יפענחו את הרצונות שלה כמו שאני עושה אבל למרות כל התהיות האלו לא היתי לחוצה או בחשש או משהו ודי מהר בכלל עבר לי...כשחזרתי אחרי 3,4 שעות כזה לא רצתי להסתער על התינוקת בנשיקות וחיבוקים, כאילו סבבה אכלה, ישנה, החליפו טיטול מעולה... בגיל 4 חודשים אני מכניסה אותה למעון...ואת האמת? כרגע לפחות...במקום שיהיה בי פחד או חשש כמו כל אמא שמוסרת תינוקת (במיוחד ראשונה) למעון אני ממש בצד השני, מבחינתי ממש בסדר לי שמישהו יטפל בה במהלך היום ויתפנה לי קצת זמן לעצמי...כמובן אני דואגת לביטחון ובטיחות שלה ושחס וחלילה לא יעשו לה משהו אבל בהנחה שכל הדברים האלה תקינים, אני אומרת כאילו מה בעיה? מה יש להתרגש ולשבת צמודה לחלון ולתצפת עליה? זה לא מפנה לאמהות קצת זמן כשהתינוק במעון? קיצר אני מתחילה לחשוב שמשהו לא בסדר איתי ואיך הגיוני שאני לא מתרגשת מדברים שכביכול אמהות אחרות כן או לא חושבת על דברים מסוימים ומתייחסת אליהם די בקלות... יש עוד נשים כמוני שהן אמהות ממש טובות אבל עם זאת לא שמות את עצמן בתחתית סדר העדיפויות? או לא יודעת איך להגדיר את זה אפילו...או שמשהו אצלי בעניין הרגש לא מתפקד על 200🤔🤦‍♀️ יש לי חברה לדוגמא, כשהיא יוצאת ומשאירה את הילדים שלה עם בעלה או אמא שלה(אנשים שהם כאילו קרבה ראשונה כן?!) היא יוצאת מדעתה, היא נמצאת ולא נמצאת כל הראש שלה והמחשבות בילדים. האם אכלו, כמה, האם זה האם זה...ואני אומרת מה?!תהני לך מהשקט. אשמח לשמוע דעות נוספות ...

היי מי עשצה לייזר בעיניים? איפה? ממליצה? ומי ניתח אותה? אני רוצה לקבוע תור ומשקשים ממני לבחור של של רופא ואין לי שמץץץץץץ